Summary

מבחן בטיחות איום חברתי חושף פנוטיפים הקשורים ללחץ פסיכו-סוציאלי

Published: December 15, 2023
doi:

Summary

מבחן בטיחות האיום החברתי מאפשר הערכה סימולטנית של התפתחות הימנעות חברתית כמדד ללמידה מותנית מרתיעה ויכולת אפליה בין איום חברתי לבטיחות, שתיהן משמשות לזיהוי פרטים רגישים ללחץ ועמידים ללחץ בתוך קבוצה אחת של עכברים זכרים מובסים חברתית כרונית.

Abstract

לחץ חברתי הוא גורם מרכזי להתפתחות הפרעות נפשיות. כדי לשפר את הערך התרגומי של מחקרים פרה-קליניים, חוויית הלחץ החברתי והשפעתה ההתנהגותית על עכברים צריכה להיות דומה לבני אדם. תבוסה חברתית כרונית (CSD) משתמשת בסוג של לחץ חברתי הכולל התקפות פיזיות ואיומים חושיים כדי לגרום לתפקוד לקוי של הנפש הדומה להפרעות רגשיות אנושיות. כדי לחזק את המרכיב הפסיכו-סוציאלי של CSD, יושם פרוטוקול CSD של 10 ימים שבו התקפות פיזיות יומיות מתוקננות לשלושה פרקים של 10 שניות ואחריו שלב חושי של 24 שעות. לאחר השלב החושיהעשירי , פרוטוקול CSD מלווה בבדיקה התנהגותית מעודנת הנקראת מבחן בטיחות איום חברתי (STST). מבחני התנהגות לאחר לחץ צריכים לקבוע כיצד ובאיזו מידה השפיע גורם הלחץ החברתי על ההתנהגות. STST מאפשר לעכברים זכרים מובסים חברתית כרונית לקיים אינטראקציה עם 2 פרטים זכרים חדשים (מטרות חברתיות): מטרה חברתית אחת מהזן התוקף שבו נתקלו במהלך ימי CSD והשנייה מזן חדש. שניהם מוצגים בו זמנית בתאים שונים של זירת מבחן תלת קאמרית. המבחן מאפשר הערכה סימולטנית של התפתחות הימנעות חברתית כדי למדוד למידה מותנית מרתיעה מוצלחת ויכולת אפליה של איום חברתי-בטיחות. התפתחות ההימנעות החברתית כלפי שני הזנים משקפת תגובה מרתיעה כללית ולפיכך מדידה של רגישות ללחץ. בינתיים, התפתחות ההימנעות החברתית כלפי הזן התוקף בלבד משקפת אפליה בין איום לבטיחות ובכך מדד לחוסן מפני לחץ. לבסוף, היעדר הימנעות חברתית כלפי הזן התוקף משקף למידה מותנית מרתיעה לקויה. הפרוטוקול נועד לחדד את המודלים העכבריים המשמשים כיום של רגישות/חוסן ללחץ על ידי הכללת קריטריונים תרגומיים, במיוחד אפליה בין איום לבטיחות והכללה של תגובה מרתיעה, כדי לסווג קבוצה אחת של בעלי חיים מובסים חברתית כרונית לתת-קבוצות עמידות ורגישות, ובסופו של דבר לקדם גישות תרגום עתידיות.

Introduction

מתח מוגדר כהפרעה של הומאוסטזיס הנגרמת על ידי גירויים פיזיים או פסיכולוגיים1. לחץ הוא גורם סיכון מרכזי ידוע להתפתחות הפרעות נפשיות כגון הפרעת דחק פוסט טראומטית, דיכאון וחרדה 2,3. בפרט, לחץ חברתי נחשב גורם סיכון מרכזי להתפתחות הפרעות נפשיות הקשורות ללחץ4. סוג אחד של לחץ חברתי שזכה לחשיבות מיוחדת במחקר הוא לחץ כפיפות חברתית5. עכברים, כמו בני אדם, מסוגלים למערך עשיר של התנהגות חברתית6, מה שהופך אותם מתאימים לחקירות הקשורות ללחץ חברתי. במסגרת המעבדה, כאשר עכברים בוגרים שוכנים בקבוצה, הם מקימים מבנה חברתי הכרוך בהיווצרות דרגות7. בהתאם לכך, מודל המושבה תוכנן לחקור את ההשפעות של היררכיות חברתיות טבעיות בקבוצות מעורבות של עכברים8. במהלך השנים פותחו וריאציות של מודל המושבה כדי לנצל את לחץ הכפיפות החברתית, כולל מודלים של קבוצות חד-מיניות, מודל אי-היציבות החברתית ומודל המושבה הפולשת. בשנים האחרונות, לעומת זאת, גרסה אחת מסוימת המכונה מודל התושב-פולש הגברי הפכה פופולרית בספרות, ומפשטת את המורכבות החברתית לשני עכברים: תושב ופולש. בעל החיים המעניין, המכונה פולש, מוכנס לכלוב של מגדל גדול יותר, מבוגר יותר ופנסיונר, המכונה תושב או תוקפן. לאחר מכן התושב תוקף פיזית את הפולש כשיטת עימות, ומבסס היררכיה חברתית שבה הדייר דומיננטי והפולש כפוף. כאשר עימותים הם אירועים חד פעמיים, הם מסווגים כ”אקוטיים” (“מודל התבוסה החברתית החריפה”), בעוד שעימותים חוזרים ונשנים הנמשכים מספר ימים (בדרך כלל 10) ידועים כ”כרוניים” (“מודל התבוסה החברתית הכרונית”). במודל התבוסה החברתית הכרונית (CSD), ההתקפות הן לסירוגין ובדרך כלל מוגבלות לתקופה של 5-10 דקות9, המכונה השלב הפיזי. לאחר השלב הפיזי, הפולש והדייר מוחזקים למשך הלילה באותו כלוב, מופרדים לשניים באמצעות קיר רשת, המאפשר את כל צורות האינטראקציה למעט מגע פיזי. תצורה זו, המכונה השלב החושי, גורמת ללחץ באמצעות הופעה מתמשכת של איום במקום עימות פיזי ישיר. בשנת 2018, ואן דר קוג’י ועמיתיו הציגו טיפול בתבוסה חברתית כרונית שונה כדי להתמקד במרכיב הפסיכו-סוציאלי של המודל על ידי סטנדרטיזציה והגבלה קפדנית של השלב הפיזי10. המודל המתוקן מגביל התקפות פיזיות לשלושה פרקים של 10 שניות עם תושבים שונים, המתרחשים במרווחים של 15 דקות בין פרקים של השלב החושי. לאחר האפיזודה הפיזית השלישית, השלב החושי נמשך בן לילה. מחזור זה חוזר על עצמו במשך 10 ימים רצופים עם תושבים חדשים בכל פרק. הטיפול המותאם משפר את תוקפו התרגומי של מודל התבוסה החברתית הכרונית ככל שהנזק הפיזי של הפולש ממוזער, והשונות בתוצאות ממשכי זמן דיפרנציאליים של התקפות פיזיות מצטמצמת.

מכיוון שמודל CSD משמש לחקר מחלות הקשורות ללחץ (למשל, דיכאון, חרדה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית), נבחרים מבדקים פוסט-התנהגותיים, כולל, אך לא רק, מבדקים התנהגותיים של תוקפנות, זיכרון ואנהדוניה. בשנים האחרונות, מבחני התנהגות פוסט-CSD בעכברים מעריכים לעתים קרובות כיצד ובאיזו מידה חברותיות מושפעת9. חברותיות מוגדרת כהעדפה מולדת של עכברים לקיים אינטראקציה חברתית במקום להימנע מקשר חברתי. מכיוון שחברותיות כפופה להשפעות לחץ, נקבעו בדיקות המעריכות אך ורק את התפתחות ההימנעות החברתית. להימנעות חברתית הנגרמת על ידי לחץ יש רלוונטיות תרגומית מכיוון שהיא מייצגת את אחד הסימפטומים ההתנהגותיים העיקריים של חרדה חברתית ודיכאון בבני אדם11. בדומה לבני אדם, לא כל העכברים מפתחים הימנעות חברתית בעקבות טיפול CSD, מה שמרמז על נוכחות של אינדיבידואליות בתגובת מתח. כהן ועמיתיו הציעו קריטריונים התנהגותיים מנותקים כגישה מבטיחה לחקר הנוירוביולוגיה של אינדיבידואליות12. בחירת בעלי חיים על בסיס התנהגות מביאה לחלוקת קבוצות, ומדגישה את הבסיס למחקרי גן-סביבה. לאחר מכן, תת-קבוצות שונות מראות לעתים קרובות העשרה ברורה של וריאנטים/שינויים גנטיים ספציפיים, אשר בתורם יכולים להיחקר בתנאים סביבתיים שונים13. בהתאם לכך, האינדיבידואליות בהתפתחות ההימנעות החברתית נוצלה כדי לחלק את הקבוצה היחידה של עכברים זכרים מובסים חברתית כרונית לשתי תת-קבוצות: רגישים ללחץ (נמנעים חברתית) ועמידים ללחץ (לא נמנעים חברתית 9,14). עם זאת, יש לשקול את הפרשנות של פנוטיפ ההימנעות החברתית בעכברים כהתנהגות לא מסתגלת או אדפטיבית בהקשר הכולל הן של הטיפול (כאן CSD) והן של הבדיקה ההתנהגותית שלאחר הטיפול. בנוסף, המבחן ההתנהגותי של הבחירה לאחר הטיפול יעריך באופן אידיאלי היבטים אחרים של חברותיות ולא רק התפתחות הימנעות חברתית. עבודתנו האחרונה חשפה את מעורבותה של למידה מותנית בהימנעות חברתית הנגרמת על ידי CSD15. באופן ספציפי, הימנעות חברתית הנגרמת על ידי CSD היא תגובה מותנית מרתיעה כלפי התכונות המאפיינות את המתח של התושבים המשמשות כגירוי מותנה לגירוי הבלתי מותנה, כלומר התקפות התושבים. יתר על כן, בתוך תת-הקבוצה הנמנעת חברתית, פרטים מסוימים יכולים להבחין בין התכונות של זן התושבים המרתיע לבין אלה של זנים חדשים בטוחים אחרים, בעוד שפרטים אחרים מראים הימנעות חברתית כללית לשני הזנים. אנו מציעים כאן מבחן התנהגותי מזוקק לאחר CSD: מבחן האיום החברתי-בטיחות (STST)15. שלא כמו מבחני אינטראקציה חברתיתאחרים 9, STST מאפשר הערכה סימולטנית של התפתחות הימנעות חברתית כמדידה של התגובה המותנית המרתיעה הנכונה (כלומר, למידה מותנית מוצלחת) ויכולת אפליה של איום חברתי-בטיחות, שתיהן מנוצלות לזיהוי אנשים רגישים ללחץ ועמידים ללחץ בתוך קבוצה אחת של עכברים זכרים מובסים חברתית כרונית. ההערכה של אפליה בין איום חברתי לבטיחות לעומת הכללה של תגובה מרתיעה מרחיבה את הקריטריונים התרגומי המשמשים לסיווג הקבוצה היחידה של בעלי חיים מובסים חברתית כרונית לתת-קבוצות עמידות ורגישות.

Protocol

כל ההליכים בוצעו בהתאם לדירקטיבה של מועצת הקהילות האירופית בנוגע לטיפול ושימוש בבעלי חיים להליכי ניסוי ואושרו על ידי הרשויות המקומיות (Landesuntersuchungsamt Rheinland-Pfalz). איור 1 מייצג ציר זמן סכמטי. 1. טיפול בעלי חיים מעניינים: להשיג עכברים זכרים C57BL6/J בגיל 7…

Representative Results

מדד אינטראקציה חברתית כמדד לתגובה מותנית מרתיעהמדד אינטראקציה חברתית ≥1 משקף אינטראקציה חברתית גדולה יותר עם היעד החברתי בהתאמה בהשוואה לחקר מארזי הרשת הריקים. בתנאי בסיס, המוגדרים כאן כבעלי ניסיון לא מעורר תיאבון ולא מרתיע עם התכונות המאפיינות זן מסוים (כאן הן מטרות חברתיות …

Discussion

הפרוטוקול ההתנהגותי כאן מתאר את מבחן האיום החברתי-בטיחות, המשמש לחלוקת קבוצה אחת לטיפול לאחר CSD לשלוש תת-קבוצות שונות, המשמש כשיטה לחקור את הביולוגיה הבסיסית של רגישות וחוסן ללחץ ולבחון טיפולים פוטנציאליים. יש לשקול בזהירות את ההקשר הביולוגי ואת הפרטים הטכניים כדי להנחות תכנון ניסוי יסוד…

Disclosures

The authors have nothing to disclose.

Acknowledgements

מחקר זה נתמך על ידי מרכז המחקר השיתופי 1193, תת-פרויקט Z02, במימון קרן המחקר הלאומית הגרמנית (SFB1193, נוירוביולוגיה של חוסן) וקרן בורינגר אינגלהיים (מענק למכון לייבניץ לחקר החוסן ולפנוטיפינג אינדיבידואלי וניתוח התנהגותי אוטומטי ברזולוציה גבוהה). ברצוננו להודות לד”ר קונסטנטין רדיושקין ולגב’ סנדרה רייכל על עזרתם הטכנית, כמו גם לגב’ חנה קים על תמיכתה בשפה האנגלית. מקורות המימון לא היו מעורבים בעיצוב הדגם; איסוף, ניתוח ופרשנות של נתונים; בכתיבת הפרוטוקול; ובהחלטה להגיש את הפרוטוקול לפרסום.

Materials

Arenas Noldus, Sociability cage, Wageningen, the Netherlands https://www.noldus.com/applications/sociability-cage Three-chambered, rectangle in shape with a total size of 60 cm x  40 cm, made of acrylic transparent walls and smooth floors
Camera for video recording Basler AG, Germany
An der Strusbek 60-62
22926 Ahrensburg
 ace Classic
acA1300-60gc
If using automatic detection program, make sure cameras are compatible
Camera objective KOWA Kowa Optimed Deutschland GmbH
Fichtenstr. 123
40233 Duesseldorf: LMVZ4411 | 1/1.8" 4.4~11mm Varifokal Objektiv
Part-No. 10504
Detection program/Timer  Noldus, EthoVision-XT, Wageningen, the Netherlands https://www.noldus.com/ethovision-xt Detection can be achieved either manually (using a timer or a software for manual scoring) or automatically
Housing cages ZOONLAB GmbH, Hermannstraße 6,
44579 Castrop-Rauxel
3010010 Type 2 cages: 265 mm x 205 mm x 140 mm (l x w x h) i.e. 360 cm² bottom area. Made of Polycarbonate (Makrolone©) and Polysulfone. Lids are made of stainless steel. European standard cages for up to 5 mice (20–25 g). Autoclavable up to 134 °C
Mesh enclosures  Part of the Arena Package: Noldus, Sociability cage, Wageningen, the Netherlands https://www.noldus.com/applications/sociability-cage Small acrylic or metal cage-like with a diameter of 100 mm and a height of 200 mm with openings of a 10 mm in size. Two mesh enclosures per arena would work but four is preferable (see point 2.5 in protocol)
Mesh wall selfmade N/A Acrylic or metal, one for each cage. Size depends on cages used. The walls must not allow the two animals to have a physical contact
Social targets: Mice of the strains CD-1 and 129/Sv; retired male breeders Mice provided by Charles River:
Strain name: CD-1®IGS Mouse
129S2/SvPasCrl 
Crl:CD1(ICR); 129S2/SvPasCrl  CD-1 and 129/Sv retired male breeders, single-housed, novel (unknown) conspecifics to the animals of interest. If retired male breeders are not available then males older than 1 year from both strains would suffice

References

  1. Hyman, S. E. How mice cope with stressful social situations. Cell. 131 (2), 232-234 (2007).
  2. Kessler, R. C. The effects of stressful life events on depression. Annual Review of Psychology. 48 (1), 191-214 (1997).
  3. Vos, T., et al. Global, regional, and national incidence, prevalence, and years lived with disability for 301 acute and chronic diseases and injuries in 188 countries, 1990-2013: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study, 2013. The Lancet. 386 (9995), 743-800 (2015).
  4. Björkqvist, K. Social defeat as a stressor in humans. Physiology & Behavior. 73 (3), 435-442 (2001).
  5. Blanchard, R. J., McKittrick, C. R., Blanchard, D. C. Animal models of social stress: effects on behavior and brain neurochemical systems. Physiology & Behavior. 73 (3), 261-271 (2001).
  6. Singleton, G. R., Krebs, C. J. Chapter 3- The Secret World of Wild Mice. The Mouse in Biomedical Research. American College of Laboratory Animal Medicine. The Mouse in Biomedical Research (Second Edition). 1, 25-51 (2007).
  7. Kondrakiewicz, K., Kostecki, M., Szadzińska, W., Knapska, E. Ecological validity of social interaction tests in rats and mice. Genes, Brain, and Behavior. 18 (1), e12525 (2019).
  8. Martinez, M., Calvo-Torrent, A., Pico-Alfonso, M. A. Social defeat and subordination as models of social stress in laboratory rodents: a review. Aggressive Behavior: Official Journal of the International Society for Research on Aggression. 24 (4), 241-256 (1998).
  9. Golden, S. A., Covington III, H. E., Berton, O., Russo, S. J. A standardized protocol for repeated social defeat stress in mice. Nature Protocols. 6 (8), 1183 (2011).
  10. van der Kooij, M. A., et al. Chronic social stress-induced hyperglycemia in mice couples individual stress susceptibility to impaired spatial memory. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 115 (43), E10187-E10196 (2018).
  11. Chartier, M. J., Walker, J. R., Stein, M. B. Considering comorbidity in social phobia. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology. 38 (12), 728-734 (2003).
  12. Cohen, H., Zohar, J., Matar, M. A., Kaplan, Z., Geva, A. B. Unsupervised fuzzy clustering analysis supports behavioral cutoff criteria in an animal model of post-traumatic stress disorder. Biological Psychiatry. 58 (8), 640-650 (2005).
  13. Scharf, S. H., Schmidt, M. V. Animal models of stress vulnerability and resilience in translational research. Current Psychiatry Reports. 14 (2), 159-165 (2012).
  14. Krishnan, V., et al. Molecular adaptations underlying susceptibility and resistance to social defeat in brain reward regions. Cell. 131 (2), 391-404 (2007).
  15. Ayash, S., Schmitt, U., Müller, M. B. Chronic social defeat-induced social avoidance as a proxy of stress resilience in mice involves conditioned learning. Journal of Psychiatric Research. 120, 64-71 (2020).
  16. Ayash, S., et al. Fear circuit-based neurobehavioural signatures mirror resilience to chronic social stress in mouse. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 120 (17), e2205576120 (2023).
  17. Duits, P., et al. Updated meta-analysis of classical fear conditioning in the anxiety disorders. Depression and Anxiety. 32 (4), 239-253 (2015).
  18. Coifman, K. G., Bonanno, G. A., Rafaeli, E. Affect dynamics, bereavement, and resilience to loss. Journal of Happiness Studies. 8 (3), 371-392 (2007).
  19. Waugh, C. E., Thompson, R. J., Gotlib, I. H. Flexible emotional responsiveness in trait resilience. Emotion. 11 (5), 1059 (2011).
  20. Bonanno, G. A. Loss, trauma, and human resilience: Have we underestimated the human capacity to thrive after extremely aversive events. American Psychologist. 59 (1), 20 (2004).
  21. Bonanno, G. A. Resilience in the face of potential trauma. Current Directions in Psychological Science. 14 (3), 135-138 (2005).
  22. Yehuda, R., Flory, J. D., Southwick, S., Charney, D. S. Developing an agenda for translational studies of resilience and vulnerability following trauma exposure. Annals of the New York Academy of Sciences. 1071 (1), 379-396 (2006).
  23. Grillon, C., Morgan III, C. A. Fear-potentiated startle conditioning to explicit and contextual cues in Gulf War veterans with post-traumatic stress disorder. Journal of Abnormal Psychology. 108 (1), 134 (1999).
  24. Brewin, C. R. A cognitive neuroscience account of post-traumatic stress disorder and its treatment. Behaviour Research and Therapy. 39 (4), 373-393 (2001).
  25. Milad, M. R., Rauch, S. L., Pitman, R. K., Quirk, G. J. Fear extinction in rats: implications for human brain imaging and anxiety disorders. Biological Psychology. 73 (1), 61-71 (2006).
  26. Jovanovic, T., Norrholm, S. D. Neural mechanisms of impaired fear inhibition in post-traumatic stress disorder. Frontiers in Behavioral Neuroscience. 5, 44 (2011).
  27. Morton, D. B., Griffiths, P. H. Guidelines on the recognition of pain, distress and discomfort in experimental animals and an hypothesis for assessment. The Veterinary Record. 116 (6), 431-436 (1985).
  28. Goldsmith, J. F., Brain, P. F., Benton, D. Effects of the duration of individual or group housing on behavioural and adrenocortical reactivity in male mice. Physiology & Behavior. 21 (5), 757-760 (1978).
  29. Cairns, R. B., Hood, K. E., Midlam, J. On fighting in mice: Is there a sensitive period for isolation effects. Animal Behaviour. 33 (1), 166-180 (1985).
  30. Varlinskaya, E. I., Spear, L. P., Spear, N. E. Social behavior and social motivation in adolescent rats: role of housing conditions and partner’s activity. Physiology & Behavior. 67 (4), 475-482 (1999).
  31. Sial, O. K., Warren, B. L., Alcantara, L. F., Parise, E. M., Bolaños-Guzmán, C. A. Vicarious social defeat stress: Bridging the gap between physical and emotional stress. Journal of Neuroscience Methods. 258, 94-103 (2016).
  32. Brown, R. E., Brown, R. E., Macdonald, D. W. . The rodents II. Suborder Myomorpha. [In: Social Odours in Mammals]. 1, (1985).
  33. Haney, M., Miczek, K. A. Ultrasounds during agonistic interactions between female rats (Rattus norvegicus). Journal of Comparative Psychology. 107 (4), 373 (1993).
  34. Warren, B. L., et al. Neurobiological sequelae of witnessing stressful events in adult mice. Biological Psychiatry. 73 (1), 7-14 (2013).
  35. Malatynska, E., Knapp, R. J. Dominant-submissive behavior as models of mania and depression. Neuroscience & Biobehavioral Reviews. 29 (4-5), 715-737 (2005).
  36. Avgustinovich, D. F., Kovalenko, I. L., Kudryavtseva, N. N. A model of anxious depression: persistence of behavioral pathology. Neuroscience and Behavioral Physiology. 35 (9), 917-924 (2005).
  37. Vennin, C., et al. A resilience related glial-neurovascular network is transcriptionally activated after chronic social defeat in male mice. Cells. 11 (21), 3405 (2022).
  38. Ayash, S., Schmitt, U., Lyons, D. M., Müller, M. B. Stress inoculation in mice induces global resilience. Translational Psychiatry. 10 (1), 200 (2020).
  39. Yuan, R., et al. Long-term effects of intermittent early life stress on primate prefrontal-subcortical functional connectivity. Neuropsychopharmacology. 46 (7), 1348-1356 (2021).
  40. Lyons, D. M., Ayash, S., Schatzberg, A. F., Müller, M. B. Ecological validity of social defeat stressors in mouse models of vulnerability and resilience. Neuroscience & Biobehavioral Reviews. 145, 105032 (2023).
  41. Oizumi, H., et al. Influence of aging on the behavioral phenotypes of C57BL/6J mice after social defeat. PLoS One. 14 (9), e0222076 (2019).

Play Video

Cite This Article
Ayash, S., Müller, M., Schmitt, U. Social Threat-Safety Test Uncovers Psychosocial Stress-Related Phenotypes. J. Vis. Exp. (202), e65640, doi:10.3791/65640 (2023).

View Video