Summary

ארגון יציבתי של התחלת הליכה לניתוח ביומכני באמצעות הקלטות פלטפורמת כוח

Published: July 26, 2022
doi:

Summary

מאמר זה מתאר את החומר והשיטה שפותחו כדי לחקור את הארגון היציבתי של ייזום הליכה. השיטה מבוססת על הקלטות של פלטפורמות כוח ועל העיקרון הישיר של מכניקה לחישוב מרכז הכובד ומרכז קינמטיקה של לחץ.

Abstract

חניכת הליכה (GI), השלב החולף בין יציבה אורתוגרדיאלית לתנועה במצב יציב, היא משימה פונקציונלית ופרדיגמה ניסיונית המשמשת באופן קלאסי בספרות כדי לקבל תובנה לגבי מנגנוני היציבה הבסיסיים העומדים בבסיס תנועת הגוף ובקרת שיווי המשקל. חקר מערכת העיכול תרם גם להבנה טובה יותר של הפיזיופתולוגיה של הפרעות ביציבה אצל קשישים ומשתתפים נוירולוגיים (למשל, חולי פרקינסון). ככזה, הוא מוכר כבעל השלכות קליניות חשובות, במיוחד במונחים של מניעת נפילות.

מאמר זה נועד לספק לחוקרים, קלינאים וסטודנטים להשכלה גבוהה מידע על החומר והשיטה שפותחו כדי לחקור ארגון יציבת GI באמצעות גישה ביומכנית. השיטה מבוססת על הקלטות של פלטפורמת כוח ועל העיקרון הישיר של המכניקה לחישוב הקינמטיקה של מרכז הכובד ומרכז הלחץ. האינטראקציה בין שתי נקודות וירטואליות אלה היא מרכיב מרכזי בשיטה זו שכן היא קובעת את תנאי היציבות והתקדמות הגוף כולו. הפרוטוקול כולל את המשתתף בתחילה עומד ללא תנועה בתנוחה זקופה ומתחיל ללכת עד סוף מסלול של לפחות 5 מ ‘.

מומלץ לשנות את מהירות מערכת העיכול (איטית, ספונטנית, מהירה) ואת רמת הלחץ הטמפורלי – ניתן ליזום הליכה בהקדם האפשרי לאחר מסירת אות עזיבה (רמה גבוהה של לחץ טמפורלי) או כאשר המשתתף מרגיש מוכן (רמה נמוכה של לחץ טמפורלי). פרמטרים ביומכניים המתקבלים בשיטה זו (למשל, משך ומשרעת של התאמות יציבה צפויות, אורך/רוחב צעד, ביצועים ויציבות) מוגדרים, ושיטת החישוב שלהם מפורטת. בנוסף, ערכים אופייניים המתקבלים אצל צעירים בריאים מסופקים. לבסוף, נדונים צעדים קריטיים, מגבלות ומשמעות של השיטה ביחס לשיטה החלופית (מערכת לכידת תנועה).

Introduction

חניכת הליכה (GI), השלב החולף בין יציבה אורתוגרדיאלית לתנועה במצב יציב, היא משימה פונקציונלית ופרדיגמה ניסיונית המשמשת באופן קלאסי בספרות לחקר בקרת יציבה במהלך משימה מוטורית מורכבת הדורשת הנעה ויציבות בו זמנית של כל הגוף1. חולים עם מצבים נוירולוגיים, כגון מחלת פרקינסון2, שבץמוחי 3, שיתוק על-טבעי מתקדם4 ו”הפרעות הליכה ברמה גבוהה יותר”5, ידועים כמתקשים ליזום הליכה, החושפת אותם לסיכון מוגבר לנפילה. לכן חשוב למדעים בסיסיים וקליניים כאחד לפתח מושגים ושיטות כדי לקבל תובנה על מנגנוני בקרת היציבה במשחק במהלך חניכת הליכה, להשיג ידע מדעי והבנה טובה יותר של הפתופיזיולוגיה של הפרעות הליכה ואיזון ולהיות מסוגלים לתקן אותם באמצעות התערבויות נאותות.

הרעיון של ארגון ביומכני של התחלת הליכה מתואר להלן, והשיטה הקלאסית שנועדה לחקור ארגון זה מפורטת בסעיף הפרוטוקול. ניתן לחלק את מערכת העיכול לשלושה שלבים עוקבים: שלב “התאמות היציבה הצפויות” (APA) המתאים לתופעות הדינמיות המתרחשות בכל הגוף לפני הנפת העקב, שלב ה”פריקה” (בין העקב המתנדנד לבוהן כבויה), ושלב ה”נדנדה” שמסתיים בזמן שכף הרגל המתנדנדת יוצרת קשר עם משטח התמיכה. תת-חלוקה קלאסית זו של תהליך מערכת העיכול מקורה במחקרים החלוציים של Belenkii et al.6 ואחרים7,8, המתמקדים בתיאום בין יציבה ותנועה במהלך הרמת זרוע רצונית לאופקית בתנוחה הזקופה. בפרדיגמה זו, מקטעי הגוף המעורבים ישירות בהרמת הזרוע תואמים את שרשרת ה”מוקד”, ואילו מקטעי הגוף המשולבים בין החלק הפרוקסימלי של שרשרת המוקד לבין משטח התמיכה תואמים את שרשרת “היציבה”9. מחברים אלה דיווחו כי להרמת הזרוע קדמו באופן שיטתי תופעות דינמיות ואלקטרומיוגרפיות בשרשרת היציבה, שאותן כינו “התאמות יציבה צפויות”. עבור GI, swing heel-off (או swing toe-off, בהתאם למחברים) נחשב כתחילת תנועת ההליכה10. כתוצאה מכך, התופעות הדינמיות המתרחשות לפני רגע זה תואמות את APA, ואת איבר הנדנדה נחשב מרכיב של שרשרת מוקד11. הצהרה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה הקלאסית של ארגון ביומכני תנועתי, לפיה כל פעולה מוטורית חייבת לערב מוקד ומרכיב יציבתי12,13.

מנקודת מבט ביומכנית, APA הקשור ל- GI מתבטא בתזוזה לאחור ובינונית (רגל מתנדנדת מכוונת צד) של מרכז הלחץ, הפועלת להניע את מרכז הכובד בכיוון ההפוך – קדימה ולכיוון צד הרגל העמדה. ככל שמרכז תזוזת הלחץ לאחור הצפוי גדול יותר, כך ביצועי המנוע גבוהים יותר במונחים של מהירות מרכז הכובד הקדמי במגע כף הרגל10,14. בנוסף, על ידי הנעת מרכז הכובד לכיוון צד הרגל העמדה, APA תורם לשמירה על יציבות בינונית במהלך שלב הנדנדה של GI 1,15,16,17. הספרות הנוכחית מדגישה כי שינוי בשליטה הצפויה הזו על היציבות הוא מקור מרכזי לנפילות אצל קשישים1. יציבות במהלך מערכת העיכול כומתה בספרות עם התאמה של “מרווח היציבות”18, כמות שלוקחת בחשבון הן את המהירות והן את המיקום של מרכז הכובד בתוך בסיס התמיכה. בנוסף לפיתוח APA, דווח כי נפילת מרכז הכובד במהלך שלב הנדנדה של GI בהשפעת כוח הכבידה נבלמה באופן פעיל על ידי הטריפס סורה של רגל העמדה. בלימה אקטיבית זו מאפשרת שמירה על יציבות לאחר מגע כף הרגל, ומאפשרת נחיתת רגל חלקה על משטח התמיכה4.

מטרת מאמר זה היא לספק לחוקרים, קלינאים וסטודנטים להשכלה גבוהה מידע על החומר והשיטה שפותחו במעבדה שלנו כדי לחקור את הארגון היציב של מערכת העיכול באמצעות גישה ביומכנית. שיטה “גלובלית” זו (שניתן להטמיע אותה גם בשיטה “קינטית” מהסיבות שיפורטו להלן) יזמו ברנייר ומשתפי הפעולה10,19. הוא מבוסס על העיקרון הישיר של המכניקה כדי לחשב הן את התאוצה של מרכז הכובד, כמו גם את המיקום המיידי של מרכז הלחץ. כל אחת מהנקודות הללו היא ביטוי גלובלי ספציפי לתנועה.

האחד הוא הביטוי המיידי של התנועות של כל מקטעי הגוף הקשורים למטרת התנועה (מרכז הכובד; למשל, מהירות ההתקדמות של הגוף במהלך GI); השני (מרכז הלחץ) הוא הביטוי של תנאי התמיכה הדרושים כדי להגיע למטרה זו. המיקומים המיידיים של שתי נקודות אלה משקפים את התנאים הפוסטורו-דינמיים שיש לספק להתחלת הליכה. פלטפורמת הכוח היא המכשיר המתאים למודל זה משום שהיא מאפשרת מדידה ישירה של הכוחות החיצוניים והרגעים הפועלים על המשטח התומך במהלך התנועה. זה גם מאפשר ביצוע של תנועות טבעיות ולא דורש הכנה מיוחדת.

גורמים רבים ידועים כמשפיעים על הארגון היציבתי של GI, כולל גורמים ביומכניים, (נוירו-פיזיולוגיים), פסיכולוגיים, סביבתיים וקוגניטיביים 1,20. מאמר זה מתמקד בהשפעתם של שני גורמים – מהירות מערכת העיכול ולחץ טמפורלי – ומספק ערכים אופייניים המתקבלים אצל צעירים בריאים.

Protocol

הפרוטוקול המתואר להלן תואם את ההנחיה של ועדת האתיקה של המחקר האנושי של אוניברסיטת פריז-סקלי. המשתתפים אישרו וחתמו על טופס הסכמה. 1. משתתפים כלול לפחות 15 משתתפים צעירים ובריאים בניסוי (בגילאי 20 עד 40).הערה: מספר מומלץ זה של נושאים מתאים למה שנחשב באופן קלאסי בספ…

Representative Results

תיאור חלקות זמן ביומכניות מייצגות המתקבלות מפלטפורמת הכוח במהלך התחלת ההליכהלא משנה מה רמת הלחץ הזמני או ההוראה על מהירות GI, להניף את העקב מקדים באופן שיטתי APA. ניתן לאפיין את ה-APA הזה בהסטת צד לאחור וברגל מתנדנדת של מרכז הלחץ (איור 2). הסטת לחץ צפויה זו מקדמת את הה?…

Discussion

מטרת מאמר זה הייתה לספק לחוקרים, קלינאים וסטודנטים להשכלה גבוהה מידע על השיטה (השיטה ה”גלובלית”) המשמשת במעבדה שלנו לחקר הארגון הביומכני של ייזום הליכה (GI). השלבים הקריטיים של הפרוטוקול, מגבלות השיטה ושיטות ויישומים חלופיים נדונים להלן.

שלב קריטי בפרוטוקול הוא זיהוי אירועי ה…

Disclosures

The authors have nothing to disclose.

Acknowledgements

המחברים רוצים להודות ל-ANRT ול-LADAPT.

Materials

Force platform(s) AMTI One large [120 cm x 60 cm] or two small [60 cm x 40 cm] force platform(s)
Python or Matlab Python or MathWorks Programming language for the computation of experimental variables
Qualisys track manage Qualisys Software for the synchronization of the force platform(s), the recording and the on-line visualization of raw biomechanical traces (3D forces and moments)
Visual3D C-Motion Inc Software for the processing of raw biomechanical traces (low-pass filtering)

References

  1. Yiou, E., Caderby, T., Delafontaine, A., Fourcade, P., Honeine, J. L. Balance control during gait initiation, State-of-the-art and research perspectives. World Journal of Orthopedics. 8 (11), 815-828 (2017).
  2. Delval, A., Tard, C., Defebvre, L. Why we should study gait initiation in Parkinson’s disease. Neurophysiologie Clinique/Clinical Neurophysiology. 44 (1), 69-76 (2014).
  3. Delafontaine, A., et al. Anticipatory postural adjustments during gait initiation in stroke patients. Frontiers in Neurology. 10, 352 (2019).
  4. Welter, M. L., et al. Control of vertical components of gait during initiation of walking in normal adults and patients with progressive supranuclear palsy. Gait & Posture. 26 (3), 393-399 (2007).
  5. Demain, A., et al. High-level gait and balance disorders in the elderly, a midbrain disease. Journal of Neurology. 261 (1), 196-206 (2013).
  6. Belen’kiĭ, V. E., Gurfinkel’, V. S., Pal’tsev, E. I. On the control elements of voluntary movements. Biofizika. 12 (1), 135-141 (1967).
  7. Bouisset, S., Zattara, M. A sequence of postural movements precedes voluntary movement. Neuroscience Letters. 22 (3), 263-270 (1981).
  8. Bouisset, S., Zattara, M. Biomechanical study of the programming of anticipatory postural adjustments associated with voluntary movement. Journal of Biomechanics. 20 (8), 735-742 (1987).
  9. Bouisset, S., Do, M. C. Poster, dynamic stability, and voluntary movement. Neurophysiologie Clinique/Clinical Neurophysiology. 38 (6), 345-362 (2008).
  10. Brenière, Y., Cuong Do, M., Bouisset, S. Are dynamic phenomena prior to stepping essential to walking. Journal of Motor Behavior. 19 (1), 62-76 (1987).
  11. Memari, S., Yiou, E., Fourcade, P. The role(s) of "Simultaneous Postural Adjustments" (SPA) during Single Step revealed with the Lissajous method. Journal of Biomechanics. 108, 109910 (2020).
  12. Gelfand, I. M., Gurfinkel, V. S., Fomin, S. V., Tsetlin, M. L. . Models of the structural functional organization of certain biological systems. , 330-345 (1966).
  13. Hess, W. R. Teleokinetisches und ereismatisches Kräftesystem in der Biomotorik. Helv Physiol Pharmacol Acta. 1, 62-63 (1943).
  14. Lepers, R., Brenière, Y. The role of anticipatory postural adjustments and gravity in gait initiation. Experimental Brain Research. 107 (1), 118-124 (1995).
  15. Lyon, I. N., Day, B. L. Control of frontal plane body motion in human stepping. Experimental Brain Research. 115 (2), 345-356 (1997).
  16. Yang, F., Espy, D., Pai, Y. C. Feasible stability region in the frontal plane during human gait. Annals of Biomedical Engineering. 37 (12), 2606-2614 (2009).
  17. Zettel, J. L., McIlroy, W. E., Maki, B. E. Can stabilizing features of rapid triggered stepping reactions be modulated to meet environmental constraints. Experimental Brain Research. 145 (3), 297-308 (2002).
  18. Hof, A. L., Gazendam, M. G. J., Sinke, W. E. The condition for dynamic stability. Journal of Biomechanics. 38 (1), 1-8 (2005).
  19. Brenière, Y., Do, M. C. When and how does steady state gait movement induced from upright posture begin. Journal of Biomechanics. 19 (12), 1035-1040 (1986).
  20. Yiou, E., Hussein, T., LaRue, J. Influence of temporal pressure on anticipatory postural control of medio-lateral stability during rapid leg flexion. Gait & Posture. 35 (3), 494-499 (2012).
  21. Caderby, T., Yiou, E., Peyrot, N., Begon, M., Dalleau, G. Influence of gait speed on the control of mediolateral dynamic stability during gait initiation. Journal of Biomechanics. 47 (2), 417-423 (2014).
  22. Seuthe, J., D’Cruz, N., Ginis, P., et al. How many gait initiation trials are necessary to reliably detect anticipatory postural adjustments and first step characteristics in healthy elderly and people with Parkinson’s disease. Gait & Posture. 88, 126-131 (2021).
  23. Brenière, Y., Do, M. C. Control of Gait Initiation. Journal of Motor Behavior. 23 (4), 235-240 (1991).
  24. Caderby, T., Yiou, E., Peyrot, N., Bonazzi, B., Dalleau, G. Detection of swing heel-off event in gait initiation using force-plate data. Gait & Posture. 37 (3), 463-466 (2013).
  25. Yiou, E., Teyssèdre, C., Artico, R., Fourcade, P. Comparison of base of support size during gait initiation using force-plate and motion-capture system, A Bland and Altman analysis. Journal of Biomechanics. 49 (16), 4168-4172 (2016).
  26. Dalton, E., Bishop, M., Tillman, M. D., Hass, C. J. Simple change in initial standing position enhances the initiation of gait. Medicine and Science in Sports and Exercise. 43 (12), 2352-2358 (2011).
  27. Delafontaine, A., Gagey, O., Colnaghi, S., Do, M. C., Honeine, J. L. Rigid ankle foot orthosis deteriorates mediolateral balance control and vertical braking during gait initiation. Frontiers in Human Neuroscience. 11, 214 (2017).
  28. Delval, A., et al. Caractérisation des ajustements posturaux lors d’une initiation de la marche déclenchée par un stimulus sonore et autocommandée chez 20 sujets sains. Neurophysiologie Clinique/Clinical Neurophysiology. 35 (5-6), 180-190 (2005).
  29. Yiou, E., Fourcade, P., Artico, R., Caderby, T. Influence of temporal pressure constraint on the biomechanical organization of gait initiation made with or without an obstacle to clear. Experimental Brain Research. 234 (6), 1363-1375 (2015).
  30. Yiou, E., Artico, R., Teyssedre, C. A., Labaune, O., Fourcade, P. Anticipatory postural control of stability during gait initiation over obstacles of different height and distance made under reaction-time and self-initiated instructions. Frontiers in Human Neuroscience. 10, 449 (2016).
  31. Nouillot, P., Do, M. C., Bouisset, S. Are there anticipatory segmental adjustments associated with lower limb flexions when balance is poor in humans. Neuroscience Letters. 279 (2), 77-80 (2000).
  32. Sint, J. S. V. . Color Atlas of Skeletal Landmark Definitions: Guidelines for Reproducible Manual and Virtual Palpations. , 29 (2007).
  33. Tisserand, R., Robert, T., Dumas, R., Chèze, L. A simplified marker set to define the center of mass for stability analysis in dynamic situations. Gait & Posture. 48, 64-67 (2016).
  34. Langeard, A., et al. Kinematics or kinetics: Optimum measurement of the vertical variations of the center of mass during gait initiation. Sensors. 21 (23), 7954 (2021).
  35. Maki, B. E., Mcllroy, W. E. The control of foot placement during compensatory stepping reactions, does speed of response take precedence over stability. IEEE Transactions on Rehabilitation Engineering. 7 (1), 80-90 (1999).
  36. Lansade, C., et al. Estimation of the body center of mass velocity during gait of people with transfemoral amputation from force plate data integration. Clinical Biomechanics. 88, 105423 (2021).
  37. Yiou, E., Do, M. C. In a complex sequential movement, what component of the motor program is improved with intensive practice, sequence timing or ensemble motor learning. Experimental Brain Research. 137 (2), 197-204 (2001).
  38. Le Pellec, A., Maton, B. Anticipatory postural adjustments are associated with single vertical jump and their timing is predictive of jump amplitude. Experimental Brain Research. 129 (4), 0551-0558 (1999).
  39. Diakhaté, D. G., Do, M. C., Le Bozec, S. Effects of seat-thigh contact on kinematics performance in sit-to-stand and trunk flexion tasks. Journal of Biomechanics. 46 (5), 879-882 (2013).
  40. Yiou, E., Caderby, T., Hussein, T. Adaptability of anticipatory postural adjustments associated with voluntary movement. World Journal of Orthopedics. 3 (6), 75 (2013).
  41. Memari, S., Do, M. C., Le Bozec, S., Bouisset, S. The consecutive postural adjustments (CPAs) that follow foot placement in single stepping. Neuroscience Letters. 543, 32-36 (2013).
  42. Fourcade, P., Bouisset, S., Le Bozec, S., Memari, S. Consecutive postural adjustments (CPAs): A kinetic analysis of variable velocity during a pointing task. Neurophysiologie Clinique. 48 (6), 387-396 (2018).
  43. Zhou, H., Cen, X., Song, Y., Ugbolue, U. C., Gu, Y. Lower-limb biomechanical characteristics associated with unplanned gait termination under different walking speeds. Journal of Visualized Experiments. (162), e61558 (2020).
  44. Vialleron, T., et al. Acute effects of short-term stretching of the triceps surae on ankle mobility and gait initiation in patients with Parkinson’s disease. Clinical Biomechanics. 89, 105449 (2021).

Play Video

Cite This Article
Simonet, A., Delafontaine, A., Fourcade, P., Yiou, E. Postural Organization of Gait Initiation for Biomechanical Analysis Using Force Platform Recordings. J. Vis. Exp. (185), e64088, doi:10.3791/64088 (2022).

View Video