בגישה אנדוסקופית דרך האף טרנס-sphenoidal: כירורגיה זעיר פולשנית עבור אדנומות בבלוטת יתרת המוח
Summary
מטרת המאמר היא לתאר את השלבים השונים של הגישה דרך האף אנדוסקופי אשר.
Abstract
ניתוח אנדוסקופי דרך האף טרנס-sphenoidal הפך תקן זהב לטיפול כירורגי של אדנומות יותרת המוח נגעים רבים אחרים יותרת המוח. ליטושים טכניקות ניתוחיות, פיתוחים טכנולוגיים, תיאגוד neuronavigation יש שניתנו הניתוח פולשנית. שיעור סיבוך של ניתוח זה נמוכים מאוד, ואילו תוצאות מצוינות מתקבלים באופן עקבי באמצעות גישה זו.
מאמר זה מתמקד הגישה כירורגי צעד אחר צעד כדי אדנומות יותרת המוח, אשר מבוססת על ניסיון אישי, ומפרט את התוצאות שהושגו עם ניתוח בפולשנות הזו.
Introduction
המבוא של טכניקות אנדוסקופי לניתוח בסיס הגולגולת השתפרו התוצאות של ניתוח בסיס הגולגולת בעת שימוש בפני עצמה או כתוספת גישות המיקרוכירורגית סטנדרטי. הגישה דרך האף אנדוסקופי הוצג בתחילה לטיפול נגעים sellar1, אך במהלך שני העשורים האחרונים יש היישומים של טכניקה זו התרחב בזכות שיפורים טכנולוגיים משמעותיים, מוגברת החוויה כירורגי . הגישה אנדוסקופי כעת משמש גם נגעים של הגולגולת הקדמי, גישה antero-לרוחב הבסיס דרך קו האמצע המורחבת גישות paramedian. גישות של בסיס הגולגולת הקדמי הם odontoid עכשיו לבצע בביטחה במרכזים מיוחדים רבים עם סיפוק תוצאות2,3,4,5.
למעשה, אנדוסקופ מאפשרת פריט חזותי ישיר של הנגע באמצעות גישה טבעית בלי לעבור דרך מבנים חשובים נוירו-וסקולרית. סקירות מרובות מתמשכת בטיחות, יתרונות יחסיים של נהלים אנדוסקופי הגישות המסורתיות מבוסס-מיקרוסקופ, אישר כי התוצאות הגדולות, כגון היקף הגידול כריתה, השינויים ברמות ההורמונים, לא היו שונה בין שתי הגישות. סיבוכים נוירולוגיים עם זאת, זמן פעיל אורך האשפוז, כמו גם אי נוחות לאחר הניתוח המטופלים, היו נמוכים משמעותית עם בגישה אנדוסקופית6. על פי פרסום פרובוקטיבי, מנתח מנוסה פחות עשוי להשיג תוצאה דומה עם טכניקה אנדוסקופי מלא כמו מנתח מנוסה מאוד באמצעות טכניקה מיקרוסקופית במדגם של אי תפקוד בבלוטת יתרת המוח אדנומות7.
הגישה הטרנס-sphenoidal אנדוסקופי דרך האף מומלצת למעשה נרחב נגעים sellar, גם במקרה של פלישה בסינוס או סיומת suprasellar. אם הסיומת suprasellar חשוב מאוד, ניתוח אנדוסקופי מלא ביים שני ניתן לבצע, בעת המתנה הירידה הטבעית של שאריות8. אם הסרעפת היא מאוד הדוקה (“סימן המותניים”), ניתן לבצע גישה טראנס לפנות את רכיב suprasellar9. בנוגע הפלישה בסינוס, טכניקה אנדוסקופית שנראה מעולה טכניקות מיקרוסקופית Knosp כיתה 2 ו- 3 אי תפקוד בבלוטת יתרת המוח אדנומות10ולאחר הבדיקה דרך האף אנדוסקופי עשוי לסייע באיתור הפלישה בסינוס11.
גורמים אשר עלול לעכב רדיקלית כריתה אנדוסקופית הם: גידולים הארכת לעיל, לרוחב את העורק הפנימי של supraclinoid או הנוכחות של “נשיקות לעורק הראש”, הרחבה subfrontal א-סימטרי, גידולים להגיע את נקב של מונרו, או סיביים גידולים פולשים parenchyma מוחי שמסביב9. במקרים מורכבים אלה, בגישה טראנס המשולבת עשויה להיות הציע המטופל. גם pneumatization של הסינוס יתדי הוא גורם חשוב בקביעת הכדאיות של הניתוח מכיוון סוג conchal הסינוסים להפוך את הגישה אנדוסקופי יותר מאתגר12.
דרך נסיונם האישי של 500 אנדוסקופי דרך האף גישות עבור אדנומות יותרת המוח, מתארים המחברים כאן בשלבים שונים של הגישה עבור גידולים בבלוטת יתרת המוח. הניתוח ניתן לחלק לשלושה שלבים עיקריים: את האף, את sphenoidal ואת השלב sellar. הם מתבצעים באמצעות ניתוח אנדוסקופי מלא. קבוצה המתוארים כאן כלל חולים עם מיקרו או מאקרו-אדנומות עם סיומת משתנה כדי בסינוס, הסינוס יתדי, או את החלל suprasellar. אדנומות מתפקדת והן הלא מתפקדת נכללו.
ניתוח אנדוסקופי מלא ניתן לבצע גם עבור מגוון של נגעים אחרים כגון craniopharyngiomas, גרורות יותרת המוח, clival chordomas או meningiomas פטרו-clival. אולם, פתולוגיות אלה לעתים קרובות נדרש גישות רחב יותר, התיאור של משתנים אלה מעבר המטרה של מאמר זה.
אינדיקציה
ההליך המתואר כאן מיועדת אדנומות יותרת המוח (תפקוד או לא פעיל). סיומת suprasellar היה לא מהוות סיבה ההליך, וגם לא היו הרחבה או הפלישה בסינוס. את pneumatization של הסינוס sphenoidal, כיוון septa של הסינוס sphenoidal נותחו ב CT-הסריקה לפני הניתוח. גם הכיוון של עצב הראייה, העורק היו גורמים חשובים כדי לתכנן את האסטרטגיה כירורגי.
טכניקה כירורגית זו יכולה להיות שימושית עבור אחרים גידולים הממוקמים באזור sellar craniopharyngiomas13, שסוע ציסטות של ראת’קי סימפטומטי, גרורות יותרת המוח14, או לימפומה15. כמו כן, ייתכן נגעים אחרים דרך הגישה אנדוסקופי, כגון meningiomas של הסרעפת sellar או sphenoidal planum, meningiomas של אזור פטרו-clival ו- clival chordomas5,16, ו epidermoid או ציסטות dermoid של בור המים prepontine. אולם, במקרים אלה, גישה רחבה יותר הוא הכרחי.
Protocol
Representative Results
Discussion
עבור רוב גידולים בבלוטת יתרת המוח, הניתוח נותר קו ראשון לטיפול במקרה של חולים סימפטומטי19,20. רק עבור פרולקטין (PRL)-מפריש אדנומות, הקו הראשון של הטיפול הוא דופמין אגוניסטים ו ניתוח נבחר שנית כאשר הטיפול הרפואי נכשל21.
מאז כניסתה של אנ…
Disclosures
The authors have nothing to disclose.
Acknowledgements
ברצוננו להודות יחידת אנדוקרינולוגיה וצוות חדר פעיל על עזרתם ותמיכה בניהול של חולים אלו. אין לנו כל מקור מימון זה עבודה או ניגוד עניינים.
Materials
| The StealthStation surgical navigation system | Medtronic | ENT Fusion Software 9733652 | |
| 4-mm 18cm 0° rigid endoscope | Karl Storz | 28132AA | |
| 4-mm 18cm 30° rigid endoscope | Karl Storz | 28132BVA | |
| 4-mm 18cm 45° rigid endoscope | Karl Storz | 28132FVA | |
| Suction Tube | Karl Storz | 28164XA | |
| Coagulation Cannulas | Karl Storz | 28164MXB | |
| Bipolar Forceps | Karl Storz | 28164BDB | |
| Kerrison Bone Punches | Karl Storz | 28164MKA | |
| Kerrison Bone Punches | Karl Storz | 28164MKB | |
| Kerrison Bone Punches | Karl Storz | 28164MKC | |
| Ring Curettes | Karl Storz | 28164RN | |
| Ring Curettes | Karl Storz | 28164RO | |
| Ring Curettes | Karl Storz | 28164RI | |
| Ring Curettes | Karl Storz | 28164RG | |
| Ring Curettes | Karl Storz | 28164GLL | |
| Ring Curettes | Karl Storz | 28164GLR | |
| de DIVITIS-CAPPABIANCA Scalpels | Karl Storz | 28164M | |
| Forceps | Karl Storz | 28164TD | |
| High-speed drill | Midas Rex Medtronic | 1898430 | |
| Hemostatic agent | Floseal, Baxter | 1503350 | |
| Fibrin sealant | Tisseel, Baxter | 600065 | |
| CT Lightspeed | GE medical systems, Milwaukee, WI, USA | ||
| Carestream Vue PACS | Carestream Health, Rochester, NY, USA | ||
| 3-Tesla Siemens Tim Trio scanner | Siemens AG, Erlangen, Germany |
References
- Carrau, R. L., Jho, H. D., Ko, Y. Transnasal-transsphenoidal endoscopic surgery of the pituitary gland. Laryngoscope. 106 (7), 914-918 (1996).
- Kassam, A. B., Gardner, P., Snyderman, C., Mintz, A., Carrau, R. Expanded endonasal approach: fully endoscopic, completely transnasal approach to the middle third of the clivus, petrous bone, middle cranial fossa, and infratemporal fossa. Neurosurg Focus. 19 (1), E6 (2005).
- Jouanneau, E., et al. The endoscopic endonasal approach to the Meckel’s cave tumors: surgical technique and indications. World Neurosurg. 82 (6 Suppl), S155-S161 (2014).
- Essayed, W. I., et al. Endoscopic endonasal approach to the ventral brainstem: anatomical feasibility and surgical limitations. J Neurosurg. , 1-8 (2017).
- Messerer, M., et al. Extended endoscopic endonasal approach to clival and paraclival tumors: Indications and limits. Neurochirurgie. 62 (3), 136-145 (2016).
- Rotenberg, B., Tam, S., Ryu, W. H., Duggal, N. Microscopic versus endoscopic pituitary surgery: a systematic review. Laryngoscope. 120 (7), 1292-1297 (2010).
- Zaidi, H. A., et al. Comparison of outcomes between a less experienced surgeon using a fully endoscopic technique and a very experienced surgeon using a microscopic transsphenoidal technique for pituitary adenoma. J Neurosurg. 124 (3), 596-604 (2016).
- Juraschka, K., et al. Endoscopic endonasal transsphenoidal approach to large and giant pituitary adenomas: institutional experience and predictors of extent of resection. J Neurosurg. 121 (1), 75-83 (2014).
- Pratheesh, R., et al. The current role of transcranial surgery in the management of pituitary adenomas. Pituitary. 16 (4), 419-434 (2013).
- Messerer, M., et al. Evidence of improved surgical outcome following endoscopy for nonfunctioning pituitary adenoma removal. Neurosurg Focus. 30 (4), E11 (2011).
- Zoli, M., et al. Cavernous sinus invasion by pituitary adenomas: role of endoscopic endonasal surgery. J Neurosurg Sci. 60 (4), 485-494 (2016).
- Hamid, O., El Fiky, L., Hassan, O., Kotb, A., El Fiky, S. Anatomic Variations of the Sphenoid Sinus and Their Impact on Trans-sphenoid Pituitary Surgery. Skull Base. 18 (1), 9-15 (2008).
- Frank, G., et al. The endoscopic extended transsphenoidal approach for craniopharyngiomas. Neurosurgery. 59 (1 Suppl 1), ONS75-ONS83 (2006).
- Cossu, G., Daniel, R. T., Leviver, M., Sykiotis, G., Messerer, M. Pituitary metastasis and the role of CSF pulsations in secondary displacement after surgery. Journal of Neurology and Neurosurgery. 3 (2), (2016).
- Tarabay, A., et al. Primary pituitary lymphoma: an update of the literature. J Neurooncol. 130 (3), 383-395 (2016).
- Dehdashti, A. R., Karabatsou, K., Ganna, A., Witterick, I., Gentili, F. Expanded endoscopic endonasal approach for treatment of clival chordomas: early results in 12 patients. Neurosurgery. 63 (2), 299-307 (2008).
- Alfieri, A., Jho, H. D., Tschabitscher, M. Endoscopic endonasal approach to the ventral cranio-cervical junction: anatomical study. Acta Neurochir (Wien). 144 (3), 219-225 (2002).
- Trouillas, J., et al. A new prognostic clinicopathological classification of pituitary adenomas: a multicentric case-control study of 410 patients with 8 years post-operative follow-up. Acta Neuropathol. 126 (1), 123-135 (2013).
- Kuo, J. S., et al. Congress of Neurological Surgeons Systematic Review and Evidence-Based Guideline on Surgical Techniques and Technologies for the Management of Patients With Nonfunctioning Pituitary Adenomas. Neurosurgery. 79 (4), E536-E538 (2016).
- Lucas, J. W., et al. Congress of Neurological Surgeons Systematic Review and Evidence-Based Guideline on Primary Management of Patients With Nonfunctioning Pituitary Adenomas. Neurosurgery. 79 (4), E533-E535 (2016).
- Teixeira, M., Souteiro, P., Carvalho, D. Prolactinoma management: predictors of remission and recurrence after dopamine agonists withdrawal. Pituitary. , (2017).
- Cappabianca, P., de Divitiis, E. Endoscopy and transsphenoidal surgery. Neurosurgery. 54 (5), 1043-1048 (2004).
- Jho, H. D., Carrau, R. L., Ko, Y., Daly, M. A. Endoscopic pituitary surgery: an early experience. Surg Neurol. 47 (3), 213-222 (1997).
- Borg, A., Kirkman, M. A., Choi, D. Endoscopic Endonasal Anterior Skull Base Surgery: A Systematic Review of Complications During the Past 65 Years. World Neurosurg. 95, 383-391 (2016).
- Buchfelder, M., Schlaffer, S. M. Novel Techniques in the Surgical Treatment of Acromegaly: Applications and Efficacy. Neuroendocrinology. 103 (1), 32-41 (2016).
- Shirakawa, M., Yoshimura, S., Yamada, K., et al. Effectiveness of Endoscopic Endonasal Transsphenoidal Surgery Using a Neuronavigation: Clinical Results of 178 Pituitary Adenomas. Journal of Neurology and Neuroscience. 7 (1:71), (2016).
- Dehdashti, A. R., Ganna, A., Karabatsou, K., Gentili, F. Pure endoscopic endonasal approach for pituitary adenomas: early surgical results in 200 patients and comparison with previous microsurgical series. Neurosurgery. 62 (5), 1006-1015 (2008).
- Starnoni, D., et al. Surgical treatment of acromegaly according to the 2010 remission criteria: systematic review and meta-analysis. Acta Neurochir (Wien). 158 (11), 2109-2121 (2016).
- Alahmadi, H., et al. Impact of technique on cushing disease outcome using strict remission criteria. Can J Neurol Sci. 40 (3), 334-341 (2013).
- Donegan, D., et al. Surgical Outcomes of Prolactinomas in Recent Era: Results of a Heterogenous Group. Endocr Pract. 23 (1), 37-45 (2017).
- Andereggen, L., et al. 10-year follow-up study comparing primary medical vs. surgical therapy in women with prolactinomas. Endocrine. 55 (1), 223-230 (2017).
- Onnestam, L., et al. National incidence and prevalence of TSH-secreting pituitary adenomas in Sweden. J Clin Endocrinol Metab. 98 (2), 626-635 (2013).
- Malchiodi, E., et al. Thyrotropin-secreting pituitary adenomas: outcome of pituitary surgery and irradiation. J Clin Endocrinol Metab. 99 (6), 2069-2076 (2014).
- Yamada, S., et al. Clinicopathological characteristics and therapeutic outcomes in thyrotropin-secreting pituitary adenomas: a single-center study of 90 cases. J Neurosurg. 121 (6), 1462-1473 (2014).
