קצב הלב התקין הוא פעילות חשמלית מסונכרנת המאפשרת כיווץ סדיר ומתואם של שריר הלב. תהליך זה חיוני לזרימת דם יעילה בכל הגוף. המרכיבים הבסיסיים המעורבים בביסוס ושימור הקצב הזה כוללים את התכונות החשמליות הייחודיות של תאי שריר הלב, תפקוד הקוצב של הצומת הסינוטריאלי (SA), מערכת ההולכה המיוחדת והמנגנונים היוניים העומדים בבסיס כל שלב של פוטנציאל הפעולה. תאי שריר הלב מציגים תכונות חשמליות ייחודיות כמו אוטומטיות, ריגוש ומוליכות. תכונות אלו מאפשרות לתאים ליצור ולהפיץ דחפים חשמליים, מה שמבטיח דופק יציב ומתואם. צומת ה-SA באטריום הימני משמש כקוצב הלב העיקרי, ומתחיל את הדחף החשמלי האחראי על כל מחזור לב. דחף זה מתפשט דרך מערכת המוליכה המיוחדת, הכוללת את הצומת האטrioventricular (AV), צרור סיבי His ו-Purkinje, מה שמבטיח התפשטות מהירה ומסודרת של עירור בכל הלב.
פוטנציאל הפעולה בתאי הלב כולל מספר שלבים (0-4), כל אחד מאופיין במנגנונים יוניים ספציפיים. שלב 0 כרוך בדה-פולריזציה מהירה עקב פתיחת תעלות נתרן (Na+) תלויות-מתח, בעוד ששלב 1 מייצג מחדש קיטוב ראשוני הנובע מזרם אשלגן (K+) חולף החוצה. בשלב 2, שלב הרמה, זרימת סידן (Ca2+) דרך תעלות Ca2+ מסוג L מאזנת את זרם K+ החוצה, ושומרת על פוטנציאל הממברנה. שלב 3 מייצג מחדש קיטוב מהיר עקב זרימת K+ מוגברת, ושלב 4 הוא פוטנציאל הממברנה המנוחה הנשמר על ידי משאבת Na+–K+ ותעלות יוני הרקע. גורמים שונים, כולל מחלות לב, תרופות והורמונים במחזור, עלולים לשבש את קצב הסינוס. מחלות לב, כגון איסכמיה או אוטם שריר הלב, עלולות לפגוע במערכת ההולכה החשמלית. יחד עם זאת, תרופות והורמונים מסוימים יכולים לווסת את תפקוד תעלות היונים, ולשנות את מסלול ומשך הפעולה של פוטנציאל הפעולה. לסיכום, האלקטרופיזיולוגיה של הלב כוללת משחק גומלין מורכב של מבנים מיוחדים, תנועות יונים ופוטנציאלים של ממברנות. אלמנטים אלה פועלים באופן מלוכד כדי ליצור ולשמור על קצב לב תקין, ומבטיחים זרימת דם יעילה בכל הגוף..