אבחון הפרעות אכילה בתחום הבריאות הוא מאתגר. לכן, הפרוטוקול הנוכחי מפתח אלגוריתם המבוסס על 949 תשובות של מטופלים לשאלון, כאשר האבחנה מוצגת בממשק מבוסס אינטרנט קל לשימוש. מערכת זו מאפשרת אבחנה מדויקת של הפרעות אכילה תוך אי הכללת אלה שנחשבו כבעלי הפרעת אכילה.
להפרעות אכילה (אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, הפרעת אכילה מוגזמת והפרעות אכילה או האכלה מוגדרות אחרות) יש שכיחות משולבת של 13% והן קשורות לבעיות פיזיות ופסיכו-סוציאליות חמורות. אבחון מוקדם, החשוב לטיפול יעיל ולמניעה של השלכות בריאותיות ארוכות טווח לא רצויות, מטיל בעיות בקרב קלינאים שאינם מומחים שאינם מכירים חולים אלה, כגון אלה העובדים ברפואה ראשונית. אבחון מוקדם ומדויק, במיוחד ברפואה הראשונית, מאפשר התערבויות מומחים בשלב מוקדם מספיק בהפרעה כדי להקל על תוצאות טיפול חיוביות. הליכי אבחון בסיוע מחשב מציעים פתרון אפשרי לבעיה זו על ידי מתן מומחיות באמצעות אלגוריתם שפותח ממספר רב של מקרים שאובחנו באופן אישי על ידי מאבחנים מומחים ומטפלים מומחים. על סמך נתונים אלה פותחה מערכת מבוססת אינטרנט לקביעת אבחנה מדויקת לחולים החשודים כסובלים מהפרעת אכילה. התהליך הוא אוטומטי באמצעות אלגוריתם המעריך את ההסתברות של המשיב ללקות בהפרעת אכילה ואת סוג הפרעת האכילה שיש לאדם. המערכת מספקת דו”ח הפועל ככלי עזר לקלינאים בתהליך האבחון ומשמש ככלי חינוכי לקלינאים חדשים.
דיאטה ועלייה נלווית בפעילות גופנית הם הגורמים הידועים של אנורקסיה נרבוזה והפרעות אכילה אחרות1. הפרעות האכילה הנפוצות ביותר המוזכרות במדריך האבחון של הפרעות נפשיות (DSM-5) הן אנורקסיה נרבוזה (AN), בולימיה נרבוזה (BN), הפרעת אכילה מוגזמת (BED), והפרעת האכלה או אכילה מוגדרת אחרת (OSFED)2. הפרעות אלו משפיעות בעיקר על הנקבות ומלוות בסיבוכים בריאותיים פיזיים ו/או פסיכו-סוציאליים קשים ובמצוקה3. כ-13% מהנשים סובלות מהפרעות אכילה4, ושכיחות ה-AN אצל נשים מוערכת ב-0.3%-1% במהלך חייהן, כאשר אחוז גבוה עוד יותר של נשים סובלות מ-BN5.
שלל גורמי סיכון קשורים להפרעות אכילה ספציפיות. דיאטה במהלך גיל ההתבגרות המוקדם ומדד מסת גוף נמוך (BMI) מגבירה את הסיכון ל- AN אצל נשים, אך גיל ההתבגרות המוקדמת, הפנמה רזה-אידיאלית, חוסר שביעות רצון בגוף, השפעה שלילית וליקויים בתמיכה חברתית אינם6. בין הגורמים המנבאים את הופעתו של BN הם חששות משקל, חוסר שביעות רצון בגוף, דחף לרזון, חוסר יעילות, מודעות אינטרוספקטיבית נמוכה ודיאטה, אך לא פרפקציוניזם, פחדי בגרות, חוסר אמון בין-אישי או BMI6. אמנם ישנם הבדלים סימפטומטיים בין הסוגים השונים של הפרעות אכילה, אך קיים דמיון בגורמי הסיכון. זה מצביע על כך שפתולוגיית אכילה והתנהגות אכילה לא מסתגלת (דיאטה) הם גורמי סיכון נפוצים בכל הפרעות האכילה.
ואכן, פתולוגיית האכילה בולטת בהפרעות אכילה. עם זאת, הקושי להגדיר ולכמת התנהגות אכילה פתולוגית, בשילוב עם העובדה כי האבחנה מסתמכת בעיקר על התיאור הסובייקטיבי של ממדי הסימפטומים, יכול להפוך את הגבולות בין אבחנות נראה לא ברור7. בעיה זו מקשה על אבחון הפרעות אכילה, במיוחד עבור מטפלים בתחום הבריאות שאינם מכירים מטופלים בהפרעות אכילה, כגון רופאים ראשוניים.
אנשי מקצוע בתחום הבריאות ברפואה הראשונית הם לעתים קרובות הראשונים שאליהם פונים אנשים הסובלים מהפרעת אכילה. בהתחשב בחשיבות של גילוי מוקדם והתערבות עבור פרוגנוזה חיובית, על המטפלים להיות הכלים שיעזרו להם לזהות הפרעות אלה. לכן, אבחנה חייבת להיקבע במהירות ובדייקנות כדי למנוע עיכובים בטיפול שלהם על ידי מומחים.
אחת הדרכים להשגת מטרת אבחון זו היא להפוך את השאלונים הנוגעים לתסמינים שלהם לדיגיטליים ולהפוך אותם לאוטומטיים. יתרון נוסף של שיטה זו יכול להיות שהתגובות אמיתיות יותר מכיוון שמחקרים מצביעים על כך שמטופלים סומכים על מטפלים וירטואליים יותר מאשר על קלינאים אנושיים לדיון בבעיות בריאות הנפש8. יתרון פוטנציאלי נוסף הוא אמינות אבחונית מוגברת, כאשר כמה מחקרים מצביעים על כך שאבחון ממוחשב יכול להיות בעל אמינות גבוהה יותר מאשר אבחנות פנים אל פנים 9,10.
בפרוטוקול הנוכחי פותח אלגוריתם המבוסס על התגובות לשאלות פתוחות וסגורות על מצב פיזי, התנהגות, רגשות ומחשבות על ידי 949 מטופלים שהופנו ברצף (לנתונים דמוגרפיים, ראו טבלה 1). מתוך 949 המשתתפים, 91.6% (869) היו נשים, 18.0% סבלו מ-AN, 19.0% BN, 13.5% מיטה, 36.8% OSFED, 6.8% השמנת יתר (OB) ו-5.9% לא סבלו מהפרעת אכילה (ללא ED). האלגוריתם מעריך הן את ההסתברות ללקות בהפרעת אכילה והן את המסקנה לגבי סוג הפרעת האכילה שיש לאדם. פריטי השאלון מבוססים על קריטריונים של DSM-5 להפרעות האכלה ואכילה ועל תכונות האבחון של AN, BN, BED ו-OSFED. OB (עודף שומן בגוף) אינו נכלל ב- DSM-5 כהפרעה נפשית. עם זאת, ישנם קשרים חזקים בין OB ל- BED2. פריטי השאלון מקובצים לשלוש קטגוריות: (1) מצבים, כגון BMI, ירידה/עלייה במשקל במהלך השנה האחרונה והקאות עצמיות. (2) התנהגויות הכוללות דפוסי אכילה, דיאטה, שקילה עצמית, הקאות עצמיות, בידוד מחברים ובני משפחה והימנעות מפעילויות. (3) קוגניציות/מחשבות, כגון המשקל הרצוי, פחד לאבד שליטה, אכילת יתר, מחשבות על אוכל, אמונה בעצמך להיות שמן כאשר אחרים אומרים שאתה רזה מדי, ותגובה לעלייה במשקל. האלגוריתם מבוסס על ניתוח מפלה ללא תנאי שמקצה משקולות לפריטים באופן מדורג, ומזהה את הפריטים המפלים ביותר עבור כל אחת מחמש האבחנות. מידע האבחון מוצג בממשק מבוסס אינטרנט קל לשימוש.
אבחון מוקדם ומדויק של הפרעות אכילה הוא קריטי לייזום טיפול מתאים, לשיפור תוצאות הטיפול ולהפחתת תוצאות בריאותיות גרועות1. כדי לקבוע אבחנה, קלינאים חייבים להתמודד עם כמויות גדולות של מידע פסיכולוגי ופיזיולוגי, וכמות גדולה של נתונים הופכת את האבחון למשימה שגוזלת זמן רב עם סיכון גבוה לאבחון שגוי.
המערכת המתוארת כאן מאיצה את תהליך קבלת ההחלטות על ידי מתן אבחנה אוטומטית מבוססת שאלון. בנוסף, הוא מאפשר לקלינאים לראות את התגובות הספציפיות החורגות מהתגובות הצפויות של אדם בריא. המערכת פותחה מתוך מחשבה על הצרכים של המטפלים, ולכן השאלון פשוט מספיק כדי להתמלא על ידי המטופל בלבד, מה שמפחית עוד יותר את הזמן הנדרש על ידי קלינאים כאשר שוקלים אבחנה. מאותה סיבה, התגובות נשמרות בקלט, מה שמבטיח שניתן להשהות את התהליך בכל עת. בעיות בחיבור למחשב והפרעות אחרות אינן דורשות חזרה על התהליך כולו.
מגבלה לפרוטוקול היא שלא ניתן לחשב הצעת אבחון אלא אם כן מולאו כל פריטי השאלון. מגבלה נוספת היא שמדידות רפואיות, כגון לחץ דם וטמפרטורה היקפית, אינן נכללות במערכת אלא חייבות להיות מוערכות על ידי קלינאים או רופאים.
ישנם מספר כלים דיגיטליים לאבחון הפרעות אכילה, כגון ראיונות אלקטרוניים מובנים למחצה11, אך אין כיום אלגוריתמי אבחון המבוססים על DSM-5 או על הסיווג הבינלאומי של מחלות, תיקון 11 (ICD-11). הבעיה העיקרית עם הגישות הקיימות היא שהן אינן מספקות דרך פשוטה לקלינאים לקבל סיוע באבחון או לתקשר מה מהווה תגובות לא בריאות. המערכת הנוכחית מיועדת לשימוש הן ברפואה הראשונית, הן על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות עם ידע מועט בהפרעות אכילה, והן במרפאות מומחים לדיון במקרים מורכבים יותר, ומסייעת לקלינאים בתהליך קבלת ההחלטות במהלך אבחון הפרעות אכילה. מערכת זו מביאה לשיפור באיכות הטיפול, הפחתת זמן ומאמץ על ידי קלינאים, ומספקת יעילות משופרת עבור המטפל בפרקטיקה היומיומית שלהם.
אלגוריתם האבחון מבוסס כיום על שאלון אחד ומאפשר למערכת ללמד קלינאים לאבחן חולים טוב יותר ולהתייעץ עם אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות במקרים קשים. פיתוח עתידי של המערכת חייב לכלול גם נתונים רפואיים. בנוסף, ניתן לשפר את היכולת הפרוגנוסטית של האלגוריתם על ידי זיקוק השאלון, החלפת פריטים מיותרים, לא אינפורמטיביים עם אלה רלוונטיים יותר. יש לקחת בחשבון גם גישה אורכית. אם המטופל מקבל טיפול מתאים, חיוני לעקוב אחר התקדמותו הבריאותית לאורך זמן. פריטים רבים בשאלון עדיין תקפים לגישת מעקב. עם זאת, השאלון והאלגוריתם צריכים להיות מנוסחים מחדש כדי ליצור אינדקס למדידת התקדמות בריאותית.
The authors have nothing to disclose.
עבודה זו מומנה על ידי אזור שטוקהולם.
Computer-Based Platform for Aiding Clinicians in Eating Disorder Analysis and Diagnosis | Mando | Pending assignment | |
Claris FileMaker Go 19 | Claris | – | For patient registration, custom app for questionnaire, risk assessment |
iPad 7th generation (2019) | Apple | A2197 |