הפרעה משים ואת פרדיגמה חידוש לבדיקת ההפעלה וחיפוש אחר מטרת חשיבה מופשטת

מרדף יעד יכול ללבוש צורות רבות, מן ההישגים לימודיים לתזונה בריאה למציאת אושר. מחקרים רבים על מרדף מטרה חוקר הגורמים למתן רמות מוטיבציה או מטרה ומחויבת ^{1, 2, 3, 4, 5,} בעוד שאחרים מתמקדים בבחינת ההשלכות של יעדים פעילים ^{6, 7, 8, 9, 10.} המתודולוגיה המתוארת ודנה בעיתון הנוכחי פותחה במיוחד כדי לבחון את ההפעלה במרדף אחר מטרות קוגניטיביות ההשלכות הנלוות. מטרה הקוגניטיבית (או מטרת חשיבה) מוגדרת כמדינה רצויה נפשית ^11. מטרות קוגניטיבי יכולות להקיף תוצאות מחשבה ספציפיות, כגון אלה הקשורים מטר¹² או אישור otivated הנמקה הטיה ^13, או שהם עשויים להיות על השגת מצב מסוים של חשיבה, אם הוא רוצה להיות יותר מדויק ¹⁴ או לחשוב יותר יצירתי ¹⁵ או ברמה גבוהה יותר ^11. בעוד התקדימים ועל ההשלכות של מטרות קוגניטיביות שונות נבדקו במסגרות שונות אמפיריות, הפעלת מדינות מוטיבציה אלה לעתים קרובות כבר משתמעת ולא נבדק באופן ישיר. לדוגמה, מספר מחקרים בעקיפין תימרנו את הצורך בסגירות קוגניטיבית על ידי מניפולציה בלחץ זמן, אבל ההפעלה בפועל של המדינה מוטיבציה נרמז מבוסס על מחקר קודם ^{16, 17, 18, 19.}

ההתקנה של מתודולוגיה זו מבוססת על אחד העקרונות של מרדף המטרה ^{6, 10, 20:} כי יעדים פעילים מרוצים להוביל התמדה, ולכן לאנשים יש נטייה גבוהה כדי לחדש אם הם כבר הפסיקו במהלך מרדף מטרה. לעומת זאת, אם המשימה שהופסקה אינה קשורה במרדף מטרה, שיעור החידוש בקרב יחידים יהיה נמוך יחסית. כדי להמחיש, גידול חישוקי ירי פרט להגיע לשיעור הצלחה מסוים קיימת סבירות גבוהה לחדש את הפעילות לאחר קוטעת הפסקת צהריים, אפילו אם יש פעילויות זמינות אחרות שיכולים להיות יותר מושך (למשל, משחק וידאו או לקיחה תְנוּמָה). לעומת זאת, אם היחיד הוא יורה חישוקים פשוט כי מדוברת בפעילות נוחה בזמן, קיים סיכוי נמוך כי אדם זה יהיה לחדש לאחר לקיחת הפסקה לארוחת צהריים, במיוחד אם פעילות מושכת אחרת זמינה.

מטרה הקוגניטיבית, כאשר מופעל, גם תביא resumptio גבוהשיעור n אם אנשים נקטעים במהלך מרדף המטרה. עם זאת, יש הבדל קריטי בין להפריע מרדף מטרה התנהגותיות להפריע מרדף מטרה הקוגניטיבית. הפרעת מרדף מטרה ההתנהגותית בדרך כלל פירוש דבר ההפרעה היא מוצלחת השהיית התהליך במרדף המטרה בגלל, למשל, בדיוק כמו שקשה סל לקלוע ולאכול צהריים באותו הזמן, זה אתגר עבור אנשים להיות מעורבים פיזי בשני משימות נפרדות בו זמנית. זה אינו המקרה, אולם, כאשר להפריע השגת המטרות הקוגניטיביות. אנשים יכולים להמשיך לקיים ולפתח מחשבות, אפילו בתקופות של הפרעות, וזו הסיבה שאנשים לעתים קרובות מוצאים את עצמם בהתמדה מהרהרים בעיות לא פתורות, גם כאשר נאלצו להתרחק לאכול ארוחה או להתקלח. למעשה, מחקרים שנערכו לאחרונה הוכיחו כי אנשים לעסוק תהליכים קוגניטיביים מורכבים גם כאשר ישנה ^{21, 22, <}/ sup> ^23. הפרוטוקול הציג במחקר הנוכחי נועד לתת מענה מאפיין ייחודי זה של מרדף מטרה הקוגניטיבית: שאנשים יכולים להמשיך לרדוף ואפשרות אפילו לספק את המטרה הקוגניטיבית מופעלת בתקופת ההפסקה. באופן ספציפי, פרוטוקול זה כולל פעילות שמסיחה המשתתפים בשלב הפרעה למנוע מרדף המטרה אוטומטית.

עיקר פרוטוקול זה כרוך: (1) מניפולצית הפעלת מטרה קוגניטיבית מוצעת, (2) הצגת משימה קוגניטיבית "לא קשורה" כי משתתפים צופים היו גם לספק או לאכזב את המטרה הקוגניטיבית הופעלה, (3) להפריע בזמן משימה קוגניטיבית ליצור הסחת דעת, ו (4) התבוננות הבחירות של המשתתפים להמשיך או לנטוש את המשימה שהופסקה. נחת היסוד של הפרוטוקול היא כי משתתפים יהיו סבירים יותר כדי לחדש משימה נקטעת אם המשימה נתפסת opportunity כדי לספק את המטרה הקוגניטיבית מופעל; לפיכך, שיעור חידוש גבוה במצב הזה מספק ראיות אמפיריות כי המטרה הקוגניטיבית המוצעת אכן נמשכת במרץ.

בעת הטמעת פרוטוקול, המשתתפים סיפרו כי הם יהיו השלמת שלוש משימות שאינן קשורות לכאורה. במציאות, המשתתפים להשלים את המשימה הראשונה אבל אז צריך לבחור בין לעשות את המשימה השנייה או השלישית בלבד. בנוסף, המשימות קשורות למעשה, ועל כל משימה משרתת מטרה חשובה לצורך הניסוי. המשימה הראשונה מתפעלת הפעלת מטרה הקוגניטיבית. המשימה השנייה (אשר נקטעת) מתפעלת אם המשימה כי צפויה לספק את המטרה הקוגניטיבית מופעלת. המשימה השלישית משמשת חלופה אטרקטיבית כאשר המשתתפים מאוחר לבחור בין השלמת המשימה השנייה בלבד (ממשיכה את המשימה קטע במחיר של משימה מהנה יותר) או השלמת המשימה השלישית בלבד (נטישת interruמשימת pted עבור משימה מהנה יותר). פריצתם הציגה בתחילת המשימה השנייה כרוכה מילות שטויות הקלדה. בעוד המשתתפים מוזהרים על הפרעה זו בתחילת הפגישה הכללית, הם גם סיפרו כי העיתוי יהיה אקראי. זאת על מנת לשפר את ההרגשה של disruptiveness.

בעוד פרוטוקול זה יכול להיות מותאם על מנת לבחון את הפעלת מגוון של מטרות קוגניטיביות, הדוגמא של מחקר שנערך לאחרונה, אשר נבדקה אם ודאות סיבתי (כלומר, חוסר ודאות לגבי למה משהו קרה) מפעילה מטרה לחשוב יותר מופשט ^11, משמשת כאן בניסיון לספק פרטים נוספים ורקע הקשרים על הפרוטוקול. התאוריה הוצעה והפגינה כשלוחה של עבודה מוקדמת מראה כי חשיבה מופשטת (בהתחשב נושאים מרכזיים, העל ואת הדמיון על פני אירועים לעומת פריפריה, ברמה נמוכה יותר פרטים והבדלי between אירועים) מפחית ²⁴ ודאות סיבתי. כפרטים recurrently לחוות את היתרון של חשיבה מופשטת, הם מפתחים נטייה להפעיל מטרה לחשוב באופן מופשט יותר כאשר חווים חוסר ודאות סיבתי. הסקר הוא ³⁴ זמין באינטרנט.