הערכת ההשפעות של האזנה למוסיקה על מתח פסיכו בחיי היומיום
Summary
A study protocol is presented on how to assess associations between music listening and psychobiological stress (as measured by subjective stress levels, salivary cortisol, and salivary alpha-amylase) in daily life. Advice on study design, materials, methods, selection of participants, and statistical handling is provided. Representative results are presented and discussed.
Abstract
האזנה למוסיקה קשורה תופעות להפחתת לחץ. עם זאת, רוב התוצאות על האזנה למוסיקה ומתח נאספו במסגרות ניסיוניות. כמו האזנה למוסיקה היא פעילות פופולרית של חיי היומיום, זה הוא בעל חשיבות עליונה כדי לחקור את ההשפעות של האזנה למוסיקה על מתח פסיכו בתוך היומיום, הגדרה יומית-חיים. כאן, פרוטוקול המחקר מוצג המאפשר הערכת הקשר בין האזנה למוסיקה ומתח פסיכו בחיי היומיום על ידי מדידת פולשנית הקורטיזול (כסמן של ההיפותלמוס, יותרת המוח, יותרת הכליה (HPA) ציר) אלפא-עמילאז הרוק (כמו סמן של מערכת העצבים האוטונומית (ANS)). הפרוטוקול כולל ייעוץ על מערך המחקר (למשל, פרוטוקול דגימה), חומרים ושיטות (למשל, הערכת לחץ פסיכו בחיי היומיום, ההערכה של האזנה למוסיקה, ואת הידני), הבחירה של משתתפים (למשל, הסכמה שלקריטריונים מוסדי מועצה לביקורת וכלה), ואת הניתוחים הסטטיסטיים (למשל, הגישה המרובה). תוצאות הנציג לספק ראיות על מנת להשיג תוצאה להפחתת לחץ של האזנה למוסיקה בחיי היומיום. במיוחד, סיבות ספציפיות האזנה למוסיקה (בעיקר הרפיה), וכן בנוכחות אחרת ותוך כדי כך, להגדיל אפקט לחץ צמצום זה. במקביל, האזנה למוסיקה בחיי היומיום באופן דיפרנציאלי משפיעה על ציר HPA ו ANS מתפקד, ובכך מדגיש את הצורך בבדיקה רבה ממדים של מתח בחיי היומיום.
Introduction
האזנה למוסיקה קשורה תופעות להפחתת לחץ 1, 2. עם זאת, רוב המחקרים הקודמים נערכו במסגרות ניסיוניות, חוקרות אוכלוסיות חולות סלקטיבית. בפרט, מחקרים רבים נקבעו הגדרות כירורגי, שבו האזנה למוסיקה מתרחשת גם לפני, במהלך או לאחר הליך מלחיץ 3. למרות שחלק מחקרים אלה מראים השפעות מועילות של האזנה למוסיקה, הממצאים להישאר חד-משמעיים. זה יכול להיות בגלל מספר סיבות מתודולוגיות (מתודולוגיות מחקר שונות כלומר ועיצובים המחקר שונים עשויים להוביל לתוצאות שונות). לדוגמא, ההגדרה המלאכותית של מחקר מעבדה המבוססת עושה את זה ברור אם ממצאים ממחקרים אלה ניסיוני ניתן להעביר סביבות חיים אמיתיים. כמו האזנה למוסיקה היא פעילות פופולרית של חיי היומיום 4 אשר משמש לעתים קרובות עבור להירגעלמטרות ation 5, 6, 7, היא בעלת חשיבות עליונה כדי לחקור את ההשפעות של האזנה למוסיקה על מתח פסיכו (ו המנגנונים הפוטנציאל שלה) בהגדרות בחיי היומיום המאופיינות תוקף אקולוגית גבוהה.
מחקרים להגדיר בחיי היומיום לעתים קרובות מכונים הערכות רגעיות אקולוגיות (EMA), שיטות דגימת ניסיון (ESM), או ערכות אמבולטורי (AA) 8. המשותף לכל הגישות הללו היא העובדה כי הנתונים בשבי שוב ושוב לאורך זמן בסביבה של העולם האמיתי של המשתתפים. לדברי שיפמן, סטון, Hufford 9, מחקרים להגדיר בחיי היומיום ובכך לאפשר (א) מאפייני הבדלים אינדיבידואליים, (ב) מתאר ההיסטוריה טבעית, (ג) הערכת עמותות קשר, ו- (ד) מתעדי רצפים זמניים. לכן, אפשר ללמוד יחסים דינמייםבין משתנים של עניין עם מינימום של להטיית זיכרון ועד למקסימום של תוקף 9 אקולוגי. למרות תנאי EMA, ESM, ו- AA משמשים לעתים קרובות לסירוגין, הבחנות מסוימות חייבות להתבצע 8.
בעוד EMA ו ESM מתייחסים בהערכה של דיווחים עצמיים סובייקטיבית, AA מוגדרת הערכה סימולטני של דיווחים עצמיים, רשומות התנהגות, ו / או מדידות פיזיולוגיות בחיי היומיום תוך המשתתפים הולכים כ -10 בשגרת יומם. מחקרי AA מאופיינים מדידות חוזרות של חוויות והתנהגויות נוכחיות בשילוב עם נתונים פיסיולוגיים 11. יתר על כן, AA מאפשר מדידה של מתח בחיי היום יום מנקודת מבט פסיכו, כמו דוחות עצמית סמנים פיזיולוגיים ניתן להעריכם את הסביבה הטבעית של המשתתפים. ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (HPA) ציר ואת מערכת העצבים האוטונומית (ANS) אמחדש שתי מערכות מתח רגיש בולטות בגוף. ציר HPA אחראי תגובת הלחץ האנדוקרינית. כאשר חווים מתח, ציר זה מופעל. הפעלה זו ניתן למדוד את הפרשת ההורמון קורטיזול. תגובת הלחץ האוטונומית ניתן למדוד באמצעות מגוון של סמנים אוטונומיים, כגון קצב לב ואת מוליכות חשמלית של עור. סמן ביולוגי חדש יחסית המשקף את הפעילות של ANS הוא אנזים רוק-אלפא עמילאז 12. שניהם ציר HPA ו ANS הפעילות יכולים להיות פולשנית ובמקביל נמדד הרוק באמצעות הקורטיזול אלפא-עמילאז רוק, בהתאמה 13.
מחקרים להגדיר בחיי היומיום המקיף הן סובייקטיביות כמו גם סמנים פיזיולוגיים של סטרס הם עדיין נדירים, כמו רוב המחקרים על האזנה למוסיקה בחיי היומיום להסתמך על 6 דיווחים עצמיים סובייקטיבית, 7, 14 </ sup>, 15, 16, 17. ממחקרים אלה, ניתן להסיק כי האזנה למוסיקה היא פעילות פופולרית של חיי היומיום 15, 17 אשר מזוהים עם השפעות מועילות עבור הסובייקטיבית לרווחתה 6, 7, 18. הדבר המעניין ביותר, מחקרים רבים מוצאים כי האזנה למוסיקה בחיי היומיום קשורה תחושות סובייקטיביות של הרפיה 6, 7. יתר על כן, הרפיה היא סיבה נפוצה האזנה למוסיקה בחיי היומיום 6. מצד השני, מחקרי הערכה אמבולטורי על ההשפעה להפחתת לחץ של האזנה למוסיקה – בעיקר אלו הן פסיכולוגיים מקיפות וכן סממנים פיסיולוגיים מתח – הם נדירים מאוד. הראינו בעבר ב tוו המחקרים לגבי הערכת אמבולטורי כי האזנה למוסיקה קשורה השפעה ממתנת-מתח משתתפים בריאים 19, 20. בניגוד לממצאים אלה במבוגרים צעירים ובריאים, לא הצלחנו למצוא השפעה להפחתת לחץ של האזנה למוסיקה בדגימת חולה 21.
לכן, זה הוא בעל חשיבות מיוחדת כדי לחקור את ההשפעות של האזנה למוסיקה בחיי היומיום באמצעות הערכה אמבולטורי, כמו גישה זו מאפשרת בחינה של מגוון רחב של מצבים בהם האזנה למוסיקה מתרחשת עם רזולוציה גבוהה הזמני (בהשוואה למצב מלאכותי ניסוי) ותוקף חיצוני גבוה. באמצעות המחקרים לגבי הערכת אמבולטורי, אפשר לחקור גורמים בהקשר להשפיע על תופעות של האזנה למוסיקה בחיי היומיום. במקביל, המנגנונים יכול להיחקר באמצעות הערכת פרמטרים פיזיולוגיים במקביל. גישה זו גורמת לכך אפשר לפענח את המנגנונים המורכבים העומדים בבסיס ההשפעה להפחתת לחץ של האזנה למוסיקה בחיי היומיום.
פרוטוקול זה מדגים כיצד להעריך את ההשפעות של האזנה למוסיקה על מתח פסיכו בחיי היומיום על ידי לפרט על (1) מערך מחקר, (2) חומרים ושיטות, (3) מבחר המשתתפים, ו- (4) שיקולים סטטיסטיים, המבוסס על מחקרים הנ"ל 19, 20, 21.
Protocol
Representative Results
Discussion
כאן, פרוטוקול המחקר מוצג כיצד לחקור את ההשפעות של האזנה למוסיקה על מתח פסיכו בחיי היומיום. היתרון של עיצוב הערכת אמבולטורי הוא שההשפעות של האזנה למוסיקה על לחץ יכולות להיחקר את הסביבה הטבעית של המשתתפים בזמן שהם הולכים על שגרת היומיום שלהם.
<p class="jove_content" style=";text-align:r…Disclosures
The authors have nothing to disclose.
Acknowledgements
JS and UMN acknowledge funding by the Volkswagen Foundation (Az. 84905). We thank the University of Marburg for funding participant reimbursements and the Universitaetsstiftung of the University of Marburg for funding the biochemical analyses. Furthermore, we thank Johanna M. Doerr for her contribution to the study design and Nadine Skoluda for her involvement in the analysis of the saliva samples.
Materials
| SaliCap Set | Tecan (IBL) | RE69985 | Sampling tubes for collection of saliva samples to be used in the IBL Saliva Immunoassays | |||
| Cortisol Saliva ELISA | Tecan (IBL) | RE52611 | Enzyme Immunoassay for the quantitative determination of free cortisol in human saliva | |||
| Calibrator f.a.s. w/o diluent | Roche Diagnostics | 10759350190 | Ready-for-use calibrator consisting of a buffered description aqueous solution with biological materials added as required to obtain desired component levels. | |||
| Precinorm U | Roche Diagnostics | 10171743122 | Ready-for-use control | |||
| Precipath U | Roche Diagnostics | 10171760122 | Ready-for-use control | |||
| AMY EPS HIT 917 liquid | Roche Diagnostics | 11876473 316 | R1: α-glucosidase; R2: 4,6-ethylidene-(G7) p-nitrophenyl-(G1)-α,D-maltoheptaoside | |||
| further materials include typical laboratory utensils, e.g., micropipettes, oribtal shaker, vortex mixer, 8-channel micropipettor, wash bottle, automated or semi-automated microtiter plate washing system, precision scale, microtiter plate reader capable of reading absorbance | ||||||
| Apple iPod touch, 8GB, 5th Generation | Apple Inc. | n/a | mobile diary device | |||
| iDialogPad | Mutz Elektronik Entwicklung | n/a | software for programming items occuring in the ambulatory assessment | |||
References
- Pelletier, C. L. The effect of music on decreasing arousal due to stress: a meta-analysis. J Music Ther. 41 (3), 192-214 (2004).
- Chanda, M. L., Levitin, D. J. The neurochemistry of music. Trends Cogn Sci. 17 (4), 179-193 (2013).
- Thoma, M. V., Nater, U. M., Costa, A., Villalba, E. . Horizons in Neuroscience Research. 6, (2011).
- North, A. C., Hargreaves, D., Hargreaves, J. J. Uses of music in everyday life. Music Percept. 22 (1), 41-77 (2004).
- Linnemann, A., Thoma, M. V., Nater, U. M. Offenheit für Erfahrungen als Indikator für Offenohrigkeit im jungen Erwachsenenalter? Individuelle Unterschiede und Stabilität der Musikpräferenz. Musikpsychologie. 24, 198-222 (2015).
- Juslin, P. N., Liljeström, S., Västfjäll, D., Barradas, G., Silva, A. An experience sampling study of emotional reactions to music: Listener, music, and situation. Emotion. 8 (5), 668-683 (2008).
- van Goethem, A., Sloboda, J. The functions of music for affect regulation. Music Sci. 15 (2), 208-228 (2011).
- Trull, T. J., Ebner-Priemer, U. W. Using experience sampling methods/ecological momentary assessment (ESM/EMA) in clinical assessment and clinical research: introduction to the special section. Psychol Assess. 21 (4), 457-462 (2009).
- Shiffman, S., Stone, A. A., Hufford, M. R. Ecological Momentary Assessment. Annu Rev Clin Psychol. 4 (1), 1-32 (2008).
- Fahrenberg, J., Myrtek, M., Pawlik, K., Perrez, M. Ambulatory Assessment – Monitoring Behavior in Daily Life Settings. Eur J Psychol Assess. 23 (4), 206-213 (2007).
- Wilhelm, P., Perrez, M., Pawlik, K., Mehl, M. R., Conner, T. S. . Handbook of Reserach Methods for Studying Daily Life. , (2012).
- Nater, U. M., Rohleder, N. Salivary alpha-amylase as a non-invasive biomarker for the sympathetic nervous system: Current state of research. Psychoneuroendocrinology. 34 (4), 486-496 (2009).
- Nater, U. M., Hoppmann, C. A., Scott, S. B. Diurnal profiles of salivary cortisol and alpha-amylase change across the adult lifespan: evidence from repeated daily life assessments. Psychoneuroendocrinology. 38 (12), 3167-3171 (2013).
- Randall, W. M., Rickard, N. S., Vella-Brodrick, D. A. Emotional outcomes of regulation strategies used during personal music listening: A mobile experience sampling study. Music Sci. 18 (3), 275-291 (2014).
- Greasley, A. E., Lamont, A. Exploring engagement with music in everyday life using experience sampling methodology. Music Sci. 15 (1), 45-71 (2011).
- Sloboda, J. A., O’Neill, S. A., Ivaldi, A. Functions of Music in Everyday Life: An Exploratory Study Using the Experience Sampling Method. Music Sci. 5 (1), 9-32 (2001).
- Krause, A. E., North, A. C., Hewitt, L. Y. Music-listening in everyday life: Devices and choice. Psychology of Music . , (2013).
- Sloboda, J. A., O’Neill, S. A., Ivaldi, A. Functions of music in everyday life: An exploratory study using the Experience Sampling Method. Music Sci. 5 (1), 9-32 (2001).
- Linnemann, A., Ditzen, B., Strahler, J., Doerr, J. M., Nater, U. M. Music listening as a means of stress reduction in daily life. Psychoneuroendocrinology. 60, 82-90 (2015).
- Linnemann, A., Strahler, J., Nater, U. M. The stress-reducing effect of music listening varies depending on the social context. Psychoneuroendocrinology. , (2016).
- Linnemann, A., et al. The effects of music listening on pain and stress in the daily life of patients with fibromyalgia syndrome. Front Hum Neurosci. 9, 434 (2015).
- Conner, T. S., Lehman, B. J., Mehl, M. R., Conner, T. S. . Handbook of Research Methods for Studying Daily Life. , (2012).
- Bolger, N., Stadler, G., Laurenceau, J. P., Mehl, M. R., Conner, T. S. . Handbook of Research Methods for Studying Daily Life. , (2012).
- Löwe, B., Spitzer, R. L., Zipfel, S., Herzog, W. . PHQ-D – Gesundheitsfragebogen für Patienten, Komplettversion und Kurzform. [Patient Health Questionnaire, Full and short Version]. , (2002).
- Wolfe, F., et al. The American College of Rheumatology Preliminary Diagnostic Criteria for Fibromyalgia and Measurement of Symptom Severity. Arthritis Care Res. 62 (5), 600-610 (2010).
- Wolfe, F., et al. Fibromyalgia criteria and severity scales for clinical and epidemiological studies: a modification of the ACR Preliminary Diagnostic Criteria for Fibromyalgia. J Rheumatol. 38 (6), 1113-1122 (2011).
- Nater, U. M., Krebs, M., Ehlert, U. Sensation Seeking, Music Preference, and Psychophysiological Reactivity to Music. Music Sci. 9 (2), 239-254 (2005).
- Schulz, P., Schlotz, W., Becker, P. . Trierer Inventar zum chronischen Stress (TICS) [Trier Inventory for Chronic Stress (TICS)]. , (2004).
- Cohen, S., Kamarck, T., Mermelstein, R. A Global Measure of Perceived Stress. J Health Soc Behav. 24 (4), 385-396 (1983).
- Elo, A. L., Leppanen, A., Jahkola, A. Validity of a single-item measure of stress symptoms. Scand J Work Environ Health. 29 (6), 444-451 (2003).
- DeCaro, J. A. Methodological considerations in the use of salivary alpha-amylase as a stress marker in field research. Am J Hum Biol. 20 (5), 617-619 (2008).
- Raudenbush, S. W., Bryk, A. S., Congdon, R. . HLM 6 for Windows [Computer software]. , (2004).
- Woltman, H., Feldstain, A., MacKay, C. J., Rocchi, M. An introduction to hierarchical linear modeling. Tutor Quant Methods Psychol. 8 (1), 52-69 (2012).
- Singer, J. D., Willett, J. B. . Applied Longitudinal Data Analysis: Modeling Change and Event Occurrence: Modeling Change and Event Occurrence. , (2003).
- Mehl, M. R., Robbins, M. L., Deters, F. G. Naturalistic Observation of Health-Relevant Social Processes: The Electronically Activated Recorder Methodology in Psychosomatics. Psychosom Med. 74 (4), 410-417 (2012).
- Kudielka, B. M., Gierens, A., Hellhammer, D. H., Wust, S., Schlotz, W. Salivary cortisol in ambulatory assessment–some dos, some don’ts, and some open questions. Psychosom Med. 74 (4), 418-431 (2012).
- Rohleder, N., Nater, U. M. Determinants of salivary α-amylase in humans and methodological considerations. Psychoneuroendocrinology. 34 (4), 469-485 (2009).
- Schlotz, W., et al. Covariance between psychological and endocrine responses to pharmacological challenge and psychosocial stress: a question of timing. Psychosom Med. 70 (7), 787-796 (2008).
- Greasley, A. E., Lamont, A. Exploring engagement with music in everyday life using experience sampling methodology. Music Sci. 15 (1), 45-71 (2011).
- van Goethem, A., Sloboda, J. The functions of music for affect regulation. Music Sci. 15 (2), 208-228 (2011).
- Hodges, D. A., Juslin, P. N., Sloboda, J. . . Handbook of Music and Emotion. , (2011).
- Fancourt, D., Ockelford, A., Belai, A. The psychoneuroimmunological effects of music: A systematic review and a new model. Brain Behav Immun. 36, 15-26 (2014).
- Kreutz, G., Murcia, C. Q., Bongard, S., MacDonald, R. A. R., Kreutz, G., Mitchell, L. . Music, Health, & Wellbeing. , (2012).
