הפרוטוקול שלהלן מתאר את המתודולוגיה: דגימת חלקיקים על פני הים, הפרדת זיהוי חלקיקי פלסטיק והכימי של חלקיקים. פרוטוקול זה עולה בקנה אחד עם ההמלצות לניטור חלקיקים בהוצאה בתת הטכנית MSFD על זבל ימי.
Microplastic pollution in the marine environment is a scientific topic that has received increasing attention over the last decade. The majority of scientific publications address microplastic pollution of the sea surface. The protocol below describes the methodology for sampling, sample preparation, separation and chemical identification of microplastic particles. A manta net fixed on an »A frame« attached to the side of the vessel was used for sampling. Microplastic particles caught in the cod end of the net were separated from samples by visual identification and use of stereomicroscopes. Particles were analyzed for their size using an image analysis program and for their chemical structure using ATR-FTIR and micro FTIR spectroscopy. The described protocol is in line with recommendations for microplastics monitoring published by the Marine Strategy Framework Directive (MSFD) Technical Subgroup on Marine Litter. This written protocol with video guide will support the work of researchers that deal with microplastics monitoring all over the world.
Microplastic pollution in the sea represents a growing concern to contemporary society, due to the constant increase in plastic production and its subsequent disposal and accumulation in the marine environment1. Even if plastic macro litter would no longer enter the seas, microplastic pollution would continue to grow due to fragmentation of already existing plastic litter in the sea2. The majority of microplastic pollution studies were carried out in marine and fresh water ecosystems and mainly addressed sea surface pollution3.
The term microplastic refers to plastic particles smaller than 5 mm in size4. This term describes a heterogeneous mixture of particles, which can differ in size (from a few microns to several millimeters), color and shape (from very different shapes of fragments to long fibers). Microplastic particles can be of a primary or secondary origin5. Microplastic of primary origin is manufactured as small particles used in the cosmetics industry (pilling crème etc.) or chemical industry as precursor for other plastic products (e.g. plastic pellets used in plastic industry). Microplastic of secondary origin arise via the degradation of larger plastic pieces in the environment due to physical and chemical processes, induced by light, heat, oxygen, water and organisms6. In 2015, four types of microplastic sources were defined: larger plastic litter, cleaning products, medicines and textiles6. The main source (80 %) of larger plastic litter is assumed to be land based7. Microplastic from cosmetic products, medicines and textile enters water ecosystems through sewage and storm waters6. Microplastic particles most frequently found in water ecosystems are fragments from larger plastic litter and textile fibers8.
Microplastics have several negative effects on the environment. Their small size allows them to enter the food web through ingestion by marine organisms9, 10. Ingested particles can cause physical damage or block the digestive system of animals11. Particles can also be carriers of persistent organic pollutants (POPs). Their hydrophobic surface and favorable ratio of large surface area to small volume, enables POPs to adsorb onto the microplastics12. In the environment or digestive systems of animals who ingest them, POPs and other plastic additives can be leached from microplastic particles13.
Previous studies reported the ubiquitous presence of microplastics in the marine environment3, from the water column to the bottom sediments. The threat of microplastic pollution was already identified by the Marine Strategy Framework Directive in the EU and, consequently, mandatory monitoring of microplastics was advised14. Accordingly, the EU Technical Subgroup on Marine Litter (TSG-ML) prepared recommendations for monitoring of microplastics in the European seas15. Thus, the video guidelines for microplastics sampling are of high importance, as they support comparative monitoring and a coherent management process all over the world.
This protocol was developed within the DeFishGear project for the first monitoring of microplastic pollution in the Adriatic Sea. Recommendations from the document “Guidance on Monitoring of Marine Litter in European Seas” by TSG-ML15 were taken into account. This protocol describes the methodology for microplastics sampling on the sea surface, separation of microplastics from the samples, and chemical analysis of microplastic particles to confirm that particles are from plastic material and to identify the type of plastic. Sampling was done by the use of a manta net, which is the most suitable equipment for sampling in calm waters16. Separation of microplastics from the samples was carried out by visual identification using a stereomicroscope. Isolated particles were later chemically identified using Fourier transform infrared (FTIR) spectroscopy and micro FTIR spectroscopy.
דגימת חלקיקים על פני הים על ידי נטו מאנטה היא שיטה בשימוש נרחבת עבור הדגימה של חלקיקים על פני הים, אך עד כה לא חלה כל מתודולוגיה אחידה. כמויות גדולות של מים ניתן לסנן דרך רשת מאנטה, ובכך את האפשרות של לכידת מספר רלוונטי של חלקיקי גבוה והתוצאות נתפסות כאמינה. השוואה של תוצאות בקרב מדגמים שונים מובטחת על ידי נורמליזציה. במקרה שלנו, הריכוזים היו קשורים לאזור שנדגמו על ידי הכפלת מרחק מכמורת ידי הרוחב האופקי של הפתח נטו. אפשרות נוספת היא להשתמש מד זרימה, קבוע בפתיחת נטו. שימוש מד זרימה אפשרי מאז נטו מאנטה עם הכנפיים לרוחב שלה הוא מאוד יציב על פני הים ולכן מקפץ על הגלים הוא מינימאלי. מד זרימה מתעד את נפח מים מסוננים ובכך מאפשר הנורמליזציה של תוצאות בכל נפח המים שנדגמו 16.
<p class="jove_content"> רשתות מאנטה השכיחות ביותר יש סביב 300 מיקרומטר רשת בגודל 3 – 4.5 מ 'ארוכים. ממדים אלה היו אופטימיזציה כדי למנוע סתימה של הרשת כדי לאפשר דגימת נפח מים גדולים ככל האפשר. Trawling מהירות מומלץ להיות בין 2 – 3 קשרים, אבל זה תלוי גובה הגל, מהירות הרוח והזרמים בים. זה מאוד חשוב כי נטו מאנטה מצוי בהשגחה כל הזמן במהלך הדגימה ואם זה מתחיל לדלג, מהירות trawling חייב להיות מופחת. השעה trawling מומלץ להיות כ -30 דקות, אך הדבר תלוי בריכוזים seston. זה יכול לקרות כי seston לפעמים סותם את נטו מאנטה. במקרה זה trawling צריך להיפסק מיד, אחרת חלקיקים חלקיקי הפלסטיק יכול להיאבד ברשת יכול להיפגע. נטו Manta הוא קבוע בדרך כלל מהצד של כלי השיט. זהו גם באפשרות המתאימה ביותר, בעוד נטו מאנטה הוא בוודאי מחוץ לאזור בעקבות. בסקרים מסוימים נטו מאנטה נקבע מן הירכתיים של כלי השיט17, 18, אבל במקרה זה אתה צריך להיות בטוח כי נטו הוא מחוץ לאזור בעקבות. המרחק, שעליו המכמורת מוגדרת לדגימה, צריך להיקבע בנפרד, שכן האזור של מערבולות שנגרם על ידי הכלי נע בין הגודל של כלי השיט מן המהירות של הסירה 19, 20.הפרדת חלקיקי חלקיקי פלסטיק מן הדגימות פני הים היא לרוב נעשתה רק על ידי זיהוי חזותי 21. חלקיקים גדול מ -1 מ"מ ניתן לזהות בקלות על ידי בעין בלתי מזוינת, ואילו חלקיקים קטנים מ -1 מ"מ דורשים שימוש סטראו. כדי לצמצם את האפשרות של מבלבל החלקיקים הלא פלסטיק בכאלו מפלסטיק, באמצעות אור קיטוב על stereomicroscopes מומלץ. האפשרות של זיהוי שגוי של חלקיקי פלסטיק מקבלת גבוהה עם חלקיקים קטנים. כך חלקיקים> 0.5 מ"מ ניתן לזהות רק 21 חזותית, על ידי שימוש סטראו. עבור חלקיקים קטנים מ -0.5 מ"משיטה נוספת, מדויקת יותר נדרשת ספקטרוסקופיה ATR-FTIR מייקרו למשל 21.
במהלך תהליך היפרדות חלקיקים מדגימת האפשרות של זיהום המדגם עם החוטים המוטסים היא גבוהה מאוד. מסיבה זו, לשלוט צלחות פטרי נותרות פתוח על שולחן העבודה מומלץ בחום לזיהוי חלקיקים הנישאים באוויר מזהמים פוטנציאליים. כלומר, את איכות הנתונים מאוד תלוי: 1) את הדיוק של אדם עובד עם המדגם, 2) איכות והגדלה של סטראו, ו -3) את כמות החומר האורגני המדגם 16. לאחר זיהוי חזותי מומלץ מאוד לנתח את חלקיקי מיון עם אחת הטכניקות הזמינות עבור זיהוי כימי של החומר 8.
שיטות קיימות מספר זיהוי פולימר, בקרב שבו ספקטרוסקופיה FTIR ו ספקטרוסקופיית ראמאן הם הכי frequently בשימוש 22. ספקטרוסקופיה FTIR ראמאן טכניקות משלימות והדיוק שלהם דומה. בפרוטוקול שלנו, FTIR וספקטרוסקופיה FTIR מיקרו עם "ההחזרה הכולל נחלש" (ATR) מוצגים. הם פשוט לשימוש, והם מאפשרים תוצאות מהירות ומדויקות. פולימרי פלסטיק להחזיק ספקטרום אינפרא אדום מאוד ספציפי (IR) עם דפוסי להקה נפרדים, ובכך IR ספקטרוסקופיה טכניקה אופטימלית לזיהוי החלקיקים 21. האנרגיה של קרינת IR שמרגשת רטט מולקולרי ספציפי בעת אינטראקציה עם מדגם, המאפשר מדידת ספקטרום IR מאפיין 22. ספקטרוסקופיה FTIR יכול גם לספק מידע נוסף על חלקיקים, כגון עוצמת חמצון 23 ורמת השפלה 24. בעוד ATR-FTIR מתאים זיהוי כימי של חלקיקים גדולים יותר (> 0.5 מ"מ), ספקטרוסקופיה ATR-FTIR מיקרו יכולים לספק מידע על המבנה הכימי של החלקיקים & #60; 0.5 מ"מ, כפי שהוא משלב את הפונקציה של מיקרוסקופ ספקטרומטר אינפרא אדום.
לפני השימוש FTIR וספקטרוסקופיה FTIR מיקרו, חלקיקים חלקיקי הפלסטיק צריך להיות מיובש בעבר, מאז מים בחום סופג IR קרינה 22, ומטוהר, למקרה שהם מכוסים biofilms ו / או חסידי אורגניים ואי-אורגניים אחרים, אשר יכולים להשפיע על ספקטרום IR. הדרך לא פולשנית ביותר לטהר דגימות ידי ערבוב ושטיפה במים מתוקים 25. אם זה לא מספיק, אז השימוש של מי חמצן 30% מומלץ. כל שיטות אחרות יכולות להיות השפעות שליליות על חלקיקים חלקיקי הפלסטיק (ניקוי קולי למשל יכול להמשיך ולפצל חלקיקים, פתרונות חומצי או בסיסי חזק יכול לפגוע פולימרים פלסטיים כמה, וכו ') ולכן השימוש בהם אינו מומלץ. עוד מבטיח הוא השימוש של עיכול אנזימטי רציפים כצעד טיהור פלסטיק ידידותי. טיהור באמצעות אנזימים טכניים שונים (lipase למשל,mylase, proteinase, chitinase, cellulase, proteinase-K) יושם בהצלחה לצמצום מטריצה ביולוגית של פלנקטון ובכך הוכיח שהוא טכניקה יקרה כדי למזער חפצים מטריקס במהלך מדידות ספקטרוסקופיה FTIR 22.
הפרדת החלקיקים ידי זיהוי חזותי והזדהות כימית של חלקיקים שנבחרו הן שני תהליכי הזמן רבים מאוד. יש המון עבודה, זה חייב להיעשות על ידי אדם מדויק חולה שיש לו ניסיון עם stereomicroscopes, לא רק לזהות את חלקיקי הפלסטיק, אלא גם הכרת חומר ביולוגי. אפילו אדם מנוסה אינו יכול להפלות כל חלקיקי חלקיקי פלסטיק הפוטנציאל חד משמעי מרסיסים כיטין או diatom 22. לפיכך, שיעור השגיאה של מיון ויזואלי נע בין 20% 26 עד 70% 21 ומגביר עם הפחתת גודל חלקיקים.
The authors have nothing to disclose.
הפיתוח של פרוטוקול זה הוקם על ידי IPA האדריאטי מעבר לגבול שיתוף פעולה תוכנית 2007-2013, במסגרת הפרויקט DeFishGear (1 ° str / 00,010).