Summary

הדמיה מוחית חקירת אפקט זיכרון, שיפור של רגש

Published: May 04, 2011
doi:

Summary

אנו מציגים פרוטוקול המשתמשת תהודה מגנטי תפקודי לחקור את וקושרת עצביים של אפקט זיכרון, שיפור של רגש. פרוטוקול זה מאפשר זיהוי של פעילות מוחית קשורה במיוחד כדי עיבוד וזיכרון קשורים, בניגוד עיבוד תפיסתי כללי יותר, ניתן להשתמש עם אוכלוסיות בריא קליניים.

Abstract

אירועים רגשיים נוטים לזכור טוב יותר 1,2 האירועים הלא רגשית. אחת המטרות של מדעני מוח קוגניטיביים רגשית היא להבין את המנגנונים העצביים הבסיסיים אפקט זה שיפור של הרגש על הזיכרון. שיטה אשר הוכיחה את ההשפעה במיוחד בחקירה של אפקט זיכרון, שיפור של רגש היא הפרדיגמה שנקרא זיכרון הבאים (SMP). שיטה זו שימשה במקור כדי לחקור את וקושרת עצביים שאינם זיכרונות רגשיים 3, ולאחרונה אנו ואחרים גם ליישם אותו בהצלחה ללימודים של זיכרון רגשי (הנסקרת ב 4, 5-7). כאן אנו מתארים פרוטוקול המאפשר חקירה של וקושרת עצביים של אפקט זיכרון, שיפור של רגשות באמצעות SMP בשילוב עם אירוע הקשור תהודה מגנטית תפקודית (fMRI). תכונה חשובה של SMP הוא שהיא מאפשרת הפרדה בין הפעילות המוחית הקשורה במיוחד עם זיכרון מפעילות כלליים יותר הקשורים תפיסה. יתר על כן, בהקשר של חוקרת את ההשפעה של גירויים רגשיים, SMP מאפשרת זיהוי אזורי המוח שפעילותם רגישים אפנון הרגשית של שני כללי / התפיסתי ספציפי עיבוד זיכרון. פרוטוקול זה יכול לשמש בנבדקים בריאים 8-15, וכן בחולים קליניים שבהם יש שינויים בקורלציה עצביים של תפיסה רגש הטיות לזכור אירועים רגשיים, כגון הסובלים מדיכאון פוסט טראומטית (PTSD ) 16, 17.

Protocol

1. עיצוב ניסיוני, בנושאים מתודולוגיים, & גירויים SMP כוללות שתי משימות, משימה קידוד משימה אחזור, הקלטה של ​​פעילות המוח עשויה להתרחש במהלך המשימה קידוד או במהלך קידוד והן משימות שליפה (ראה איור 1 עבור בדיאגרמה המתארת ​​את העיצוב ש…

Discussion

זה פרוטוקול הניסוי מאפשר חקירה של וקושרת עצביים של אפקט זיכרון, שיפור של רגש, במיוחד על ידי הפרדת פעילות זיכרון הקשורות במוח רגיש אפנון על ידי רגש מפעילות באזורי מוח רגישים רגש אפנון במהלך עיבוד כללי / תפיסתי. עיצוב זה כבר סייעה לקדם את הבנתנו את המנגנונים העצביים שבב?…

Declarações

The authors have nothing to disclose.

Acknowledgements

FD נתמך על ידי פרס לחוקר הצעיר מן הברית הלאומית לחקר סכיזופרניה דיכאון פרס CPRF הקרן הקנדית למחקר הפסיכיאטרי.

Referências

  1. Bradley, M. M., Greenwald, M. K., Petry, M. C., Lang, P. J. Remembering pictures: pleasure and arousal in memory. J Exp Psychol Learn Mem Cogn. 18, 379-390 (1992).
  2. Christianson, S. A. Emotional stress and eyewitness memory: a critical review. Psychol Bull. 112, 284-309 (1992).
  3. Paller, K. A., Wagner, A. D. Observing the transformation of experience into memory. Trends Cogn Sci. 6, 93-102 (2002).
  4. Dolcos, F. . The Impact of Emotion on Memory: Evidence from Brain Imaging Studies. , (2009).
  5. Dolcos, F., Denkova, E. Neural correlates of encoding emotional memories: a review of functional neuroimaging evidence. Cell Science Reviews. 5, 78-122 (2008).
  6. Dolcos, F., LaBar, K. S., Cabeza, R., Uttl, B., Ohta, N. The memory-enhancing effect of emotion: Functional neuroimaging evidence. Memory and Emotion: Interdisciplinary Perspectives. , 107-134 (2006).
  7. LaBar, K. S., Cabeza, R. Cognitive neuroscience of emotional memory. Nat Rev Neurosci. 7, 54-64 (2006).
  8. Dolcos, F., Cabeza, R. Event-related potentials of emotional memory: encoding pleasant, unpleasant, and neutral pictures. Cogn Affect Behav Neurosci. 2, 252-263 (2002).
  9. Dolcos, F., Graham, R., LaBar, K. S., Cabeza, R. Coactiviation of the amygdala and hippocampus predicts better recall for emotional than for neutral pictures. Brain & Cognition. 51, 221-223 (2003).
  10. Dolcos, F., LaBar, K. S., Cabeza, R. Dissociable effects of arousal and valence on prefrontal activity indexing emotional evaluation and subsequent memory: an event-related fMRI study. Neuroimage. 23, 64-74 (2004).
  11. Dolcos, F., LaBar, K. S., Cabeza, R. Interaction between the amygdala and the medial temporal lobe memory system predicts better memory for emotional events. Neuron. 42, 855-863 (2004).
  12. Dolcos, F., LaBar, K. S., Cabeza, R. Remembering one year later: role of the amygdala and the medial temporal lobe memory system in retrieving emotional memories. Proc Natl Acad Sci U S A. 102, 2626-2631 (2005).
  13. Ritchey, M., Dolcos, F., Cabeza, R. Role of amygdala connectivity in the persistence of emotional memories over time: an event-related FMRI investigation. Cereb Cortex. 18, 2494-2504 (2008).
  14. Jacques, S. t., Dolcos, P. L., Cabeza, F., R, . Effects of aging on functional connectivity of the amygdala for subsequent memory of negative pictures: a network analysis of functional magnetic resonance imaging data. Psychol Sci. 20, 74-84 (2009).
  15. Jacques, S. t., Dolcos, P., Cabeza, F., R, . Effects of aging on functional connectivity of the amygdala during negative evaluation: a network analysis of fMRI data. Neurobiol Aging. 31, 315-327 (2010).
  16. Hayes, J. P., LaBar, K. S., McCarthy, G. Reduced hippocampal and amygdala activity predicts memory distrotions for trauma reminders in combat-related PTSD. J Psychiatr Res. , (2011).
  17. Ritchey, M., Dolcos, F., Eddington, K. M., Strauman, T. J., Cabeza, R. Neural correlates of emotional processing in depression: Changes with cognitive behavioral therapy and predictors of treatment response. Journal of Psychiatric Research. , (2010).
  18. Kleinsmith, L. J., Kaplan, S. Paired-associate learning as a function of arousal and interpolated interval. J Exp Psychol. 65, 190-193 (1963).
  19. Kensinger, E. A., Schacter, D. L. Amygdala activity is associated with the successful encoding of item, but not source, information for positive and negative stimuli. J Neurosci. 26, 2564-2570 (2006).
  20. Kensinger, E. A., Corkin, S. Two routes to emotional memory: distinct neural processes for valence and arousal. Proc Natl Acad Sci U S A. 101, 3310-3315 (2004).
  21. Kensinger, E. A., Garoff-Eaton, R. J., Schacter, D. L. Memory for specific visual details can be enhanced by negative arousing content. Journal of Memory and Language. 54, 99-112 (2006).
  22. Bradley, M. M., Cuthbert, B. N., Lang, P. J. Picture media and emotion: effects of a sustained affective context. Psychophysiology. 33, 662-670 (1996).
  23. Lang, P. J., Bradley, M. M., Cuthbert, B. N. Technical Report A-8. International affective picture system (IAPS): Affective ratings of pictures and instruction manual. , (2008).
  24. Lang, P. J., Bradley, M. M., Cuthbert, B. N. Technical report C-1. Affective norms for English workds (ANEW): Stimuli, instruction manual and affective ratings. , (2008).
  25. Bradley, M. M., Lang, P. J. Measuring emotion: the Self-Assessment Manikin and the Semantic Differential. J Behav Ther Exp Psychiatry. 25, 49-59 (1994).
  26. Kensinger, E. A. Remembering emotional experiences: the contribution of valence and arousal. Rev Neurosci. 15, 241-251 (2004).
  27. Hamann, S. B., Ely, T. D., Grafton, S. T., Kilts, C. D. Amygdala activity related to enhanced memory for pleasant and aversive stimuli. Nat Neurosci. 2, 289-293 (1999).
  28. Watson, D., Clark, L. A., Tellegen, A. Development and validation of brief measures of positive and negative affect: the PANAS scales. J Pers Soc Psychol. 54, 1063-1070 (1988).
  29. Spielberger, C. D., Gorsuch, R. L., Lushene, R. E. . Manual for the State-Trait Anxiety Inventory. , (1970).
  30. Voyvodic, J. T. Real-Time fMRI Paradigm Control, Physiology, and Behavior Combined with Near Real-Time Statistical Analysis. NeuroImage. 10, 91-106 (1999).
  31. Tulving, E. Memory and consciousness. Canadian Psychology. 26, 1-12 (1985).
  32. Eldridge, L. L., Knowlton, B. J., Furmanski, C. S., Bookheimer, S. Y., Engel, S. A. Remembering episodes: a selective role for the hippocampus during retrieval. Nat Neurosci. 3, 1149-1152 (2000).
  33. Kirwan, C. B., Jones, C. K., Miller, M. I., Stark, C. E. L. High-resolution fMRI investigation of the medial temporal lobe. Human Brain Mapping. 28, 959-966 (2007).
  34. Preston, A. R., Bornstein, A. M., Hutchinson, J. B., Gaare, M. E., Glover, G. H., Wagner, A. D. High-resolution fMRI of Content-sensitive Subsequent Memory Responses in Human Medial Temporal Lobe. Journal of Cognitive Neuroscience. 22, 156-173 (2010).
  35. Robinson, S., Pripfl, J., Bauer, H., Moser, E. The impact of EPI voxel size on SNR and BOLD sensitivity in the anterior medio-temporal lobe: a comparative group study of deactivation of the Default Mode. Magnetic Resonance Materials in Physics, Biology and Medicine. 21, 279-290 (2008).
  36. Daselaar, S. M., Fleck, M. S., Cabeza, R. Triple Dissociation in the Medial Temporal Lobes: Recollection, Familiarity, and Novelty. Journal of Neurophysiology. 96, 1902-1911 (2006).
  37. McGaugh, J. L. Memory–a century of consolidation. Science. 287, 248-251 (2000).
  38. McGaugh, J. L. The amygdala modulates the consolidation of memories of emotionally arousing experiences. Annu Rev Neurosci. 27, 1-28 (2004).

Play Video

Citar este artigo
Shafer, A., Iordan, A., Cabeza, R., Dolcos, F. Brain Imaging Investigation of the Memory-Enhancing Effect of Emotion. J. Vis. Exp. (51), e2433, doi:10.3791/2433 (2011).

View Video