Summary

הרגלי ארוחת בוקר בקרב תלמידי בית ספר בעיר אורוגואיאנה, ברזיל

Published: July 29, 2020
doi:

Summary

מאמר זה מתאר את הרגלי ארוחת הבוקר ואת הגורמים הקשורים תלמידי בית ספר בעיר ברזיל (Uruguaiana). כתוצאה מכך בוצע עיבוד בין-תרבותי של שאלון שאומת בספרד, ו-470 נערים ונערות מ-12 בתי ספר רואיינו.

Abstract

ארוחת הבוקר היא הארוחה הראשונה והחשובה ביותר של היום, והשמטתה קשורה להסתברות גבוהה יותר של עודף משקל ונפקדות בבית הספר. הרגלי האכילה היווים בילדים תלויים בגורמים חברתיים, חינוכיים וכלכליים, והם בדרך כלל להנציח לבגרות. מסיבה זו, השלב המנומק ביותר להתערבויות קידום בריאות על תזונה בריאה היא ילדות. באופן ספציפי, בברזיל, תת תזונה רלוונטית לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, אם כי, כיום, יש מעט מחקרים הקשורים תזונה עם הגורמים החברתיים. במחקר זה נערך ניתוח מהימנות של השאלון של הרגלי האכילה של אוכלוסיית בית הספר, והפריטים המתייחסים להרגלי ארוחת הבוקר ומשתנים סוציו-מדמוגרפיים מסוימים נבחרו. לאחר מכן, 470 תלמידי כיתה ד’ השלימו את השאלון ב-12 בתי ספר באורוגואיאנה (ברזיל). יותר מ-50% מהאמהות ויותר מ-70% מהאבות עבדו בתחומים שונים של שירותים ומכירות בחנויות או בסופרמרקטים. לגבי הניגוד ההשערה, נצפתה קשר משמעותי בין התדירות של ארוחת בוקר עם האב או האם לבין ארוחת בוקר (p < 0.001). סוג זה של מחקר מעדיף ניתוח אוכלוסין עבור העיצוב והביצוע הבאים של פעילויות קידום בריאות.

Introduction

השמנת יתר, כתוצאה של תזונה לא בריאה ואורח חיים בישיבה, מייצג עדיפות בבריאות הציבורהעולמית 1,2. ישנם גורמים אחרים המשפיעים בעקיפין על השמנת יתר, כמו גורמים מכריעים כלכליים, חברתיים וחינוכיים3. מסיבה זו, מתעורר הצורך בהתערבויות לקידום בריאות בתחום התזונה הבריאה, גיל בית הספר הוא השלב המנומק ביותר, שכן ההרגלים שאומצו בילדות בדרך כלללהנציח לבגרות 4.

ארוחת הבוקר היא הארוחה הראשונה והחשובה ביותר של היום; על פי התוכן שלה, זה חייב להבטיח בממוצע של 25% של האנרגיה הכוללת הנצרכת במהלך היום כדי לכסות את הצרכים התזונתיים של האורגניזם. ארוחת בוקר בריאה נחשבת להכיל מנה מאוזנת של פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים. הטריאדה מורכבת על ידי מוצרי חלב, דגנים ופירות מומלץ עדיף, אשר ניתן להשלים עם מכולות עשירות בחלבון5. ארוחת הבוקר קשורה ישירות לתוצאות חיוביות לטווח קצר וארוך, משום שהיא קשורה לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי ובביצועים האקדמיים, נוכחות בבית הספר וצמיחה בריאה של ילדים ומתבגרים, כל עוד היא נאכלתנכון 6. למרות חשיבותה, השמטת ארוחת הבוקר היא מנהג נפוץ בקרב ילדים ומתבגרים7. מחקרים מגוונים מראים כי השמטת ארוחת בוקר קשורה להסתברות גבוהה יותר של סבלמעודף משקל והשמנת יתר 8,9,10,11. על-ידי ניתוח הרגלי ארוחת הבוקר שלהם חשוב לתכנן התערבויות יעילות ומותאימות אישיתיותר 7.

שינוי הרגלי האכילה היא אסטרטגיה לקידום בריאות ומניעת מחלות12. הרגלי האכילה שהיו בשלב מוקדם של החיים תלויים בגורמים הכוללים את המשפחה, את הגדרת בית הספר ואתהשפעת התקשורת ההמונית 13,,14. מחקרים קודמים שחקרו את הקשר בין המצב הסוציו-אקונומי לבין הרגלי ארוחת הבוקר מאותתים כי ילד המתגורר עם משפחה חד-ורית או במשפחה בעלת הכנסה נמוכה נוטה יותר להציג אי סדרים בארוחת הבוקר15,16. בהקשר זה, התוצאות הראשונות של פרויקט ENERGY הראו כי התדירות הממוצעת של צריכת ארוחת הבוקר השבועית בילדים אירופאים הייתה 5.9 ימים בשבוע, מ-5.1 בסלובניה ל-6.7בספרד 17, ללא הבדלים משמעותיים בין בניםלנערות 18.

באמריקה הלטינית נערכו מחקרים מסוימים על הרגלי האכילה של תלמידי בית ספר, ובמיוחד על ארוחת בוקר. במחקר שנערך בסנטה פה, ארגנטינה, שבו 75% מתלמידי בית הספר ציינו שהם אוכלים ארוחת בוקר מדי יום, הותכם כי התדירות השבועית של ארוחת בוקר תלויה בעובדה שבן משפחה הכין אותה עבורם, ואחד הגורמים העיקריים הקשורים להשמיט את ארוחת הבוקר היה חוסרזמן 19. במחקר אחר שנערך במונטווידאו, אורוגוואי, 30% מתלמידי בית הספר הודו כי ארוחת בוקר טובה היה חשוב להישאר בריא20.

בברזיל, תת תזונה רלוונטית במיוחד בקרב ילדים המתגוררים עם משפחות בעלות הכנסה נמוכה21. הילדים והמתבגרים צרכו דיאטה עתירת שומן וסוכר ותוכוה בחומצות שומן רב בלתי רוויות, סיבים, ברזלוסידן 22. כיום, המחקרים על הרגלי צריכת מזון אצל ילדים ברזילאים הם נדירים. מטרת מחקר זה היא לדעת את דפוס הדיאטה של אוכלוסיית בית הספר של Uruguaiana (RS, ברזיל) על ידי לימוד ארוחת בוקר כארוחת התייחסות, ולזהות את הגורמים הסוציו-מדמוגרפיים ומשפחתיים אשר יכול להיות קשור לארוחת בוקר לקויה. ההשערות של המחקר הן כי כמה גורמים כגון ארוחת בוקר עם ההורים ומצב העבודה של ההורים להשפיע על הרגלי ארוחת הבוקר של ילדים.

Protocol

המחקר קיבל אישור מוועדת האתיקה המחקרית של אוניברסיטת Unipampa. במהלך כל תהליך איסוף הנתונים, הובטחה האנונימיות של הילדים והעקרונות האתיים למחקר רפואי בבני אדם המתוארים בתיקון האחרון של הצהרת הלסינקי הוחלו23. 1. עיצוב מכשיר המחקר תכנן טיוטה ?…

Representative Results

התוצאות היו קשורות לעקביות ולאמינות של פריטי השאלון, מותאמים מבחינה תרבותית, והתקבלו בסך הכל 55 שאלונים המגיעים מבית הספר הנבחר. לפיכך, במדידה הראשונה, הציון הממוצע שהושג על ידי המשתתפים על הפריט המתייחס לתדירות השבועית של ארוחת בוקר עם ההורים היה 1.36 (SD = 1.09), ואילו במדידה השנייה, ערך ממוצע ז?…

Discussion

מחקר זה מתאר את הפרופילים של תלמידי בית ספר לגבי הרגלי האכילה שלהם לארוחת בוקר. זה מאפשר לנו לגשת לגורמים האפשריים המעורבים בהשמטת ארוחת בוקר. נתונים אלה מספקים ידע על האוכלוסייה לנהל תוכנית חינוכית בריאות עתידית בקבוצה קולקטיבית זו.

אחת המגבלות של המחקר הייתה העובדה שהשאל…

Divulgazioni

The authors have nothing to disclose.

Acknowledgements

המחברים מביעים את הערכתם הקיצונית למשרד התיאום האזורי לחינוך ריו גרנדה דו סול, על כך שאישרה והעניקה לנו גישה לאוכלוסיית בית הספר. כמו כן, אנו מודים על העזרה שקיבלנו ממנהלי בתי הספר ומכל חברי הסגל שליוו והקלה על הגישה לתלמידים, כמו גם על תרומתם להסברת המחקר להורים. לבסוף, אנו מעריכים את המשוב והתמיכה שהתקבלו מוועדות האתיקה של אוניברסיטת יוניפאמפה.

Materials

No materials

Riferimenti

  1. Ogden, C. L., Carroll, M. D., Kit, B. K., Flegal, K. M. Prevalence of obesity and trends in body mass index among US children and adolescents, 1999-2010. Journal of the American Medical Association. 307 (5), 483-490 (2012).
  2. Cecchini, M., et al. Tackling of unhealthy diets, physical inactivity, and obesity: health effects and cost-effectiveness. The Lancet. 376 (9754), 1775-1784 (2010).
  3. Woynarowska, B., Malkowska-szkutnik, A., Mazur, J. School meals and policy on promoting healthy eating in schools in Poland. Medycyna Wieku Rozwojowego. 15 (3), 232-239 (2011).
  4. González-Rodríguez, A., García-Padilla, F. M., Martos-Cerezuela, I., Silvano-Arranz, A., Fernández-Lao, Proyecto ANDALIES: consumo, oferta y promoción de la alimentación saludable en los centros de educación secundaria de Andalucía. Nutrición Hospitalaria. 31 (4), 1853-1862 (2015).
  5. Marín-Rives, F., Morales-Marín, F., Marín-Rives, L. V., Gastelurrutia-Garralda, M. A. Atención farmacéutica en el fomento del desayuno saludable desde la oficina de farmacia. Nutrición Hospitalaria. 32 (3), 1267-1272 (2015).
  6. Ritchie, L., et al. School Breakfast Policy is associated with dietary intake of Fourth-and Fifth-Grade Students. Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics. 16 (3), 449-457 (2016).
  7. Manios, Y., et al. Family sociodemographic characteristics as correlates of children’s breakfast habits and weight status in eight European countries. The ENERGY (EuropeaN Energy balance Research to prevent excessive weight Gain among Youth) project. Public Health Nutrition. 18 (5), 774-783 (2014).
  8. Affenito, S. G. Breakfast: a missed opportunity. Journal of the American Dietetic Association. 107 (4), 565-569 (2007).
  9. Haug, E., et al. Overweight in school-aged children and its relationship with demographic and lifestyle factors: results from the WHO-Collaborative. Health Behaviour in School-aged Children (HBSC) study. International Journal of Public Health. 54, 167-179 (2009).
  10. Veltsista, A., et al. Relationship between eating behavior, breakfast consumption, and obesity among Finnish and Greek adolescents. Journal of Nutrition Education and Behavior. 42 (6), 417-421 (2010).
  11. Bjørnarå, H. B., Vik, F. N., Brug, J. The association of breakfast skipping and television viewing at breakfast with weight status among parents of 10-12-year-olds in eight European countries; the ENERGY (EuropeaN Energy balance Research to prevent excessive weight Gain among Youth) cross-sectional study. Public Health Nutrition. 17 (4), 906-914 (2014).
  12. Smith, E., Sutarso, T., Kaye, G. L. Access with education improves fruit and vegetable intake in preschool children. Journal of Nutrition Education & Behavior. 52 (2), 145-151 (2020).
  13. Castells-Cuixart, M., Capdevila-Prim, C., Girbau-Sola, T., Rodríguez-Caba, C. Estudio del comportamiento alimentario en escolares de 11 a 13 años de Barcelona. Nutrición Hospitalaria. 21 (4), 511-516 (2006).
  14. Zamora-Corrales, I., Jensen, M. L., Vandevijvere, S., Ramírez-Zea, M., Kroker-Lobos, M. F. Television food and beverage marketing to children in Costa Rica: current state and policy implications. Public Health Nutrition. 22 (13), 2509-2520 (2019).
  15. Vereecken, C., Dupuy, M., Rasmussen, M. Breakfast consumption and its socio-demographic and lifestyle correlates in schoolchildren in 41 countries participating in the HBSC study. International Journal of Public Health. 54, 180-190 (2009).
  16. Delva, J., O’Malley, P. M., Johnston, L. D. Racial/ethnic and socioeconomic status differences in overweight and health-related behaviors among American students: national trends 1986-2003. Journal of Adolescent Health. 39 (4), 536-545 (2006).
  17. Van Lippevelde, W., et al. Associations between family related factors breakfast consumption and BMI among 10-12-year-old European children: the cross-sectional ENERGY study. PLoS One. 8 (11), 79550 (2013).
  18. Brug, J., et al. Differences in weight status and energy-balance related behaviors among schoolchildren across Europe: the ENERGY-project. PLoS One. 7 (4), 34742 (2012).
  19. Fugas, V., Berta, E., Walz, F., Fortino, M. A., Martinelli, M. I. Hábito y calidad del desayuno en alumnos de dos escuelas primarias públicas de la ciudad de Santa Fe. Archivos Argentinos de Pediatría. 111 (6), 502-507 (2013).
  20. Vidal, V., Mazlymián, V., Prada, P., Ferreira-Umpiérrez, A. Prevalencia y factores de riesgo de sobrepeso y obesidad en niños de 5º y 6º año de una escuela pública de Montevideo, Uruguay. Revista Iberoamericana de Educación e Investigación en Enfermería. 6 (3), 38-47 (2016).
  21. Mantoanelli, G., Tucunduva, S., Slater, B., Dias, M. R., Latorre, O. Hábitos alimentarios de adolescentes de São Paulo-Brasil. Revista Española de Nutrición Comunitaria. 11 (2), 70-79 (2005).
  22. Longo-Silva, G., Toloni, M. H. A., Goulart, R. M. M., Taddei, J. A. Avaliação do consumo alimentar em creches públicas em São Paulo, Brasil. Revista Paulista de Pediatría. 30 (1), 35-41 (2012).
  23. WMA Declaration of Helsinki-Ethical principles for medical research involving human subjects. World Medical Association Available from: https://www.wma.net/policies-post/wma-declaration-of-helsinki-ethical-principles-for-medical-research-involving-human-subjects/ (2013)
  24. Ministério do Trabalho e Emprego. . Estrutura, tábua de conversão e índice de títulos. Classificaçao Brasileira de Ocupaçoes. (3ª Ediçao). , (2010).
  25. Grupo Colaborativo de la Sociedad Española de Nutrición Comunitaria. Guías alimentarias para la población Española; la nueva pirámide de la alimentación saludable. Nutrición Hospitalaria. 33, 1-48 (2016).
  26. Organización Mundial de la Salud. Informe de la Comisión para acabar con la obesidad infantil. Organización Mundial de la Salud. , (2016).
  27. Argimón-Pallças, J. M., Jiménez-Villa, J. . Métodos de investigación clínica y epidemiológica (4ª Ed). , (2013).
  28. Díez-Navarro, A., Martín-Camargo, A., Solé-Llussà, A., González-Montero de Espinosa, M., Marrodán, M. D. Influencia del desayuno sobre el exceso ponderal en población infantil y adolescente de Madrid. Nutrición Clínica y Dietética Hospitalaria. 34 (2), 9-17 (2014).
  29. Rodríguez-Cabrero, M., García-Aparicio, A., Salinero, J. J., Pérez-González, B., Sánchez-Fernández, J. J., García, R. Calidad de la dieta y su relación con el IMC y el sexo en adolescentes. Nutrición Clínica y Dietética Hospitalaria. 32 (2), 21-27 (2012).
  30. Lillico, H. G., Hammond, D., Manske, S., Murnaghan, D. The prevalence of eating behaviors among Canadian youth using cross-sectional school-based surveys. BMC Public Health. 14 (323), 1-12 (2014).
  31. Nardone, P., et al. I comporamenti alimentari dei bambini della scuola primaria in Italia fotografati dal Sistema di sorveglianza nazionale okkio alla salute. Epidemiologia e Prevenzione. 39 (5-6), 380-385 (2015).

Play Video

Citazione di questo articolo
Mendes-Lipinski, J., Romero-Martín, M., Jiménez-Picón, N., Lomas-Campos, M. d. l. M., Romero-Castillo, R., Ponce-Blandón, J. A. Breakfast Habits among Schoolchildren in the City of Uruguaiana, Brazil. J. Vis. Exp. (161), e61490, doi:10.3791/61490 (2020).

View Video